יותר מורים ללא תעודה מלמדים ביישובים חלשים "חוסר במורים"

נתוני משרד החינוך מראים: מספר המורים הלא מוסמכים גבוה יותר ברשויות המדורגות נמוך מבחינה חברתית כלכלית מאשר באלו המבוססות ● משרד החינוך: "איכות ההוראה הולכת ומשתבחת"

Israel Hayom - - חדשות -

נועם )דבול( דביר כתבנו לענייני חינוך

במערכת החינוך מועסקים כ 3,000 מורים ללא תעודת הוראה - מספר נמוך ביחס למספר עובדי ההוראה בארץ, העומד על כ 180 אלף. אלא שמנתוני משרד החינוך עולה כי מספר המורים ללא תעודה, המלמדים ברשויות מקו מיות שדירוגן החברתי כלכלי נמוך, גדול יותר ממספרם באלו המדורגות גבוה מהן. כלומר, יותר מורים לא מקצועיים מועסקים בפריפריה הח ברתית והגיאוגרפית.

לבקשת התנועה לחופש מידע ו"ישראל היום", חושף משרד החי נוך כי בשנת הלימודים תשע"ז הוע סקו 2,969 עובדי הוראה ללא תעודות הוראה - 1.6% מכלל המורים במ ערכת. במשרד מבהירים כי מדובר במורים הממלאים מקום לתקופות קצרות, במתמחים בהליך הכשרתם, ובעובדי הוראה ותיקים - כאלה שלא נכנסו לרפורמות שקבעו כי כל מורה חדש צריך להיות בעל תואר אקדמי ותעודת הוראה.

אלא שבהסתכלות על הנתונים עולה ממצא מעניין במיוחד. כאשר משווים בין יישובים מאותו אזור, שהאחד מדורג חברתית כלכלית במ קום גבוה והשני פחות, מספר המורים הלא מקצועיים - ללא תעודת הוראה, בכל שלבי הלימוד: מגן עד על יסודי - גבוה יותר ביישוב הפחות מבוסס.

כך, למשל, באזור ירושלים: אם משווים בין בית שמש, בעלת די רוג חברתי כלכלי ,3 למבשרת ציון, בעלת דירוג חברתי כלכלי ,8 אפשר לראות כי בבית שמש הועסקו 46 מו רים לא מקצועיים לעומת 4 בלבד במבשרת ציון. אמנם מערכת החינוך במבשרת ציון קטנה יותר, אך הפער בא לידי ביטוי גם באחוזים: בעוד שם אחוז המורים הלא מקצועיים נמוך מ ,1 בבית שמש הוא מעל הממוצע ועומד על .2.6%

באזור גוש דן אפשר לראות למשל פער בין הערים השכנות בת ים )די רוג (6 ואזור )דירוג ,(7 כאשר בבת ים מו עסקים 40 מורים ללא תעודת הוראה מתוך 1,821 בסך הכל, בעוד באזור מורה אחד בלבד מתוך .128 כשבוחנים את אור עקיבא )דירוג ,(5 מספר המורים הלא מקצועיים עומד על חמישה, בעוד בחוף הכר מל, שם לומדים ילדי היישוב השכן והמבוסס קיסריה, מלמדים רק שני מורים ללא תעודה.

בג'סר א זרקה )דירוג (2 עומד מספר המורים הלא מקצועיים על ,9 והוא גבוה הרבה יותר מהממוצע הארצי. פערים יש גם בין נס ציונה, רחובות ורמלה )אשכולות ,7 6 ו 4 בהתאמה(, כאשר כמו בשאר המקרים - אחוז המו רים הלא מקצועיים גבוה יותר בערים המוחלשות.

"כיום במערכת החינוך המצב הוא אנומלי - העובדים מראיינים את המנהלים ולא להפך", אומרת אורית שטרית, מנכ"לית תנועת חינוך ישרא לי, "מכיוון שיש חוסר במורים אין למנהלים ברירה אלא לה תפשר, והם מקבלים לעבודה מורים ללא תעודות ומורים עם תעודות שאינן מתאימות לדרישות העבודה".

עוד מוסיפה שטרית כי מורים ומורות טובים בעלי הכשרה מתאימה מעדיפים בתי ספר חזקים יותר ובמ רכז, "ומנהלי בתי ספר חל שים נאלצים להתפשר על מורים בעלי הכשרה לא מתאימה או גרוע מכך - ללא הכשרה בכלל... כדי שאנשים טובים יגיעו למערכת ויישארו בה, המערכת חייבת לאתגר ולתגמל את עובדיה". מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד נירית בלייר, אומרת כי "מו רים שאינם מוסמכים ללמד מלמדים את ילדינו, וכדאי שנהיה ערים לכך ולסיבות ולשיקולים להצבתם בכי תות. נתונים על חינוך הם כוח בידי ציבור ההורים. חשיפת נתוני חינוך היא אחת המטרות המרכזיות של הת נועה לחופש המידע, וזאת כדי לתת בידי הציבור יכולת בקרה אמיתית על החלטות בתחום זה, המשפיעות באופן ישיר על ילדינו ועתידם".

"מצמצמים לא מוסמכים"

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב מסביר כי "הנתונים מתייחסים לממלאי מקום ולסטודנטים המצויים בתהליך הכשרה. נתוני השנים האח רונות מצביעים על כך שאיכות ההוראה הולכת ומשתבחת". עוד מוסיף אבואב כי "מורה חדש הנכנס למערכת חייב להיות עם תואר אק דמי ותעודת הוראה. לצד ההשבחה, משרד החינוך פועל לצמצם את היקף המורים הלא מוסמכים".

* מקור: משרד החינוך * נכון לשנה"ל תשע"ז

נירית בלייר

Newspapers in Hebrew

Newspapers from Israel

© PressReader. All rights reserved.