הכשל הגדול, קווים לדמותו

קמפיין כושל נוסף של נבחרת ישראל הגיע לשלב הסיכומים, עריפת הראשים והסקת המסקנות אבל אם מקבלי ההחלטות יחשבו שרק הגעתה של פרסונה לעמדת המאמן תחולל שינוי, אז גם פפ גווארדיולה או יורגן קלופ יארזו כאן מזוודה במהירות

Israel Hayom - - עַמוּד רִאשׁוֹן - אביעד פוהורילס

ישראל העשירה משקיעה בתש תיות הספורט שלה כפי שהשקיעה ישראל הענייה לפני 40 שנה. מספר הכדורגלנים הפעילים זניח, עשירית בהשוואה לוויילס שבה חיים 5 מי ליון תושבים, כמעט מחצית מישראל. בכיר במינהלת הליגה בכדורגל סיפר הש בוע בפנים עגומות כי שחקן נוער ישראלי ממוצע מע ביר את כל אימוני השבוע על שליש מגרש, בגלל מחסור אדיר במגרשי אימון.

ב ואו נדבר קצת על משמעות המי לה תל"ג. תוצר לאומי גולמי הוא מונח כלכלי המבטא את סך כל המו צרים הסופיים, סחורות ושירותים, המופקים בשנה נתונה במשק לאומי, בתוספת ההכנסות של גורמי ייצור מקומיים בעקבות פעילותם מחוץ לג בולות הארץ, והחסרה של ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים העובדים באותו משק )עובדים זרים, למשל(.

בוא ניקח כדוגמה את ישראל וספ רד, שנבחרותיהן שיחקו שלשום במוק דמות גביע העולם 2018 בטדי. התל"ג הישראלי עמד נכון לסוף השנה שעברה על יותר מ 37 אלף דולר לנפש. התל"ג הספרדי הגיע בקושי ל 25 אלף, 30 אחוז פחות מהישראלי.

הנתון המדהים הזה, שמשקף את חוסנן ועוצמתן הכלכליים של שתי המדינות האלו לא בא לידי ביטוי במשחק עצמו, שבו נבחרת ישראל, במשחקה האחרון בקמפיין שפוף ועצוב, עשתה כל שבי כולתה כדי לסיים אותו בעיקר על הר גליים ולא על הברכיים, בכבוד יחסי. ישראל הפסידה בשער אחד להרכב משני של נבחרת ספרד, שהבטיחה זה מכבר עלייה לרוסיה .2018

ספרד, מדינה עם כ 50 מיליון תו שבים, מנסה לצאת מהמשבר הכלכלי הכבד שפוקד אותה, ובו בזמן מתמודדת עם משבר לאומי ופילוג בין האוטונו מיות והמחוזות שלה. אבל היא כנראה אימפריית הספורט מספר אחת בעולם, ואין כמעט ענף ספורט שהיא לא יושבת בפסגתו או קוראת תיגר עליו.

בתוך המשבר הכלכלי הכבד )כמעט 40 אחוזי אבטלה בשיא(, התעצמו לאורך העשור האחרון ענפי הספורט בספרד עוד יותר בזכות אקדמיות ספורט משו בחות, ונבחרות הכדור בנו הגמוניה מא ליפות לאליפות, מיורו למונדיאל ומו נדו באסקט ברמת הנבחרות, ובוודאי בקבוצות שמתוחזקות על ידי תאגידים כלכליים חיצוניים, שמכסים את הוצאות הענק ואת הגירעונות הנפערים.

מחכים למהפכה

ישראל, בדומה ללא מעט מדינות באירופה שחוות בעשורים האחרונים זעזועים על רגע של קבלת עצמאות, מלחמות ותנועת מהגרים, עסוקה עדיין בעיצוב דמותה הלאומית ועדיין נלחמת על גבולותיה הפיזיים, שלא התגבשו גם אחרי 70 שנה. נבחרת כדורגל במדינה כזאת אמורה להיות מנוף לחיזוקה של הגאווה הלאומית, ולעיתים סוג של תרו פה שמרגיעה פצעים פנימיים פתוחים, כפי שאנחנו רואים בנבחרת ספרד וגם במצרים, שטובעת בקשיים אבל חגגה בטירוף עלייה למונדיאל אחרי 28 שנה.

ביום שני בטדי, הלאומי והלאומני באצטדיוני ישראל, לא בטוח שהיו יותר דגלי המדינה מדגלי ספרד, ברצ לונה וריאל. המגמה הזאת ידועה ומו כרת. העובדה שהיום כל משחק כדורגל חשוב )וחשוב פחות( בספרד או באנג ליה משודר בישראל, לעיתים בו בזמן עם משחקים בליגה הישראלית, העמי דה את הכדורגל המקומי עירום ועריה, כמעט נלעג לעומת עמיתיו הבכירים באירופה. בני הנוער, שאמורים להיות הגרעין הקשה של בסיס האהדה ביציעי הנבחרת, הם לרוב טרמפיסטים של הצ לחות. הם מתקשים להתמודד עם היצע השידורים האדיר של קבוצות העל, ולא מייצרים הזדהות עם הישראלים בליגה כאן, ואפילו עם אלו שמשחקים בחו"ל, לרוב בקבוצות פחות מעניינות כמו ברוז', אינגולשטאט או רד בול זלצבורג.

אוטוסטרדת המידע האדירה הזאת בתקשורת פסחה על ישראל גם בתחומים אחרים שאמורים לייצר מהפכה ושינוי בכדורגל לאחר 25 שנה, שבהן הנבחרת הלאומית צועדת במקום, ואולי נסוגה לעומת יריבותיה ביבשת. מערכי ההכ שרה של מאמנים חלשים ולוקים בה תיישנות, מחלקות הנוער מוזנחות ומא מנים טובים בורחים בגלל שכר עלוב. התשתיות הפיזיות חסרות או דלות, ומי שהיו נמושות אפילו לעומתנו כשנכנסו לאירופה ב ,1992 טובות מאיתנו היום.

ישראל העשירה משקיעה בתשתיות הספורט שלה כפי שהשקיעה ישראל הענייה לפני 40 שנה. מספר הכדורג לנים הפעילים כאן הוא זניח, עשירית למשל מזה של וויילס, שבה חיים 5 מי ליון תושבים - מחצית כמעט מישראל. כך גם ההשוואה מול בוסניה.

שני כוכבים וחוטבי עצים

בכיר במינהלת הליגה סיפר לי השבוע בפנים עגומות כי שחקן נוער ישרא לי ממוצע מעביר את כל אימוני הש בוע שלו על שליש מגרש בגלל מחסור אדיר במגרשי אימון בארץ. למעשה, אותו שחקן פוגש מגרש שלם רק בשבת - במשחק הליגה שלו. בשנים שעברו ניסתה שרת הספורט הקודמת, לימור לבנת, להעביר שינוי, שלפיו גם מגרש אימונים יוכל להיות כלול בהגדרת קרקע חקלאית, בלי שיהיה צורך בשי נוי ייעוד הקרקע. השרה התחלפה, היו בחירות - ומאז העסק תקוע.

ישראל של מונדיאל 1970 היתה נב חרת של שני כוכבים - מוטל'ה שפיגלר וגיורא שפיגל - והשאר חוטבי עצים ושואבי מים, שעבדו קשה ובמסירות עבור אותם שני מנהיגים. על הקו עמדה אוטוריטה בשם עמנואל שפר. סביר לה ניח שערן זהבי לא היה זורק את סרט הקפטן לו שפר היה המאמן שלו, ולא אלישע לוי. אני מעריך שגם אם אברם גרנט היה המאמן, האפיזודה העצובה הזאת היתה נחסכת מאיתנו.

לאורך שנים תפקיד מאמן הנבחרת היה סוג של פרס למי שנחשב המא מן המצליח ביותר בליגה, מי שהביא אליפויות ותארים. ההיסטוריה מלמדת שמי שנכנס בשערי ההתאחדות עם כתר לראשו, יוצא ממנה מרוח בזפת ובנוצות אחת. כולל גרנט, שליכד את האוהדים ולא הפסיד בקמפיין פעם

מאמני הנבחרת כאן מעולם לא היו כוכבי כדורגל בעברם. טוענים כל פיהם שהיוהרה שאחזה ברבים מהם לא השאירה מקום לאחרים. אני לא יודע מה יהיה עם יוסי בניון, אבל השאיפה שלו לקבל את התפקיד ואולי הביטחון העצמי שלו לייצר שינוי שווים בדיקה.

אחרים לאורך ההיסטוריה לא זכו. יוסל'ה מירמוביץ, שניאור וגרונדמן, וגם שלמה שרף ודרור קשטן היו שחקנים טו בים, אבל לא בדיוק זהרו. מה שהצליחו להשיג יוהאן קרויף, פרנץ בקנבאואר, מישל פלאטיני, יורגן קלינסמן וגלן הודל - לא השיגו כאן שפיגל, שפי גלר, ואפילו לא יצחק שום שהיה קרוב.

אבל הסיפור פה הוא לא רק המאמן. גם פפ גווארדיולה או יורגן קלופ יארזו כאן במהירות מזוודה, אם מקבלי ההח לטות יחשבו שרק הגעתה של פרסונה תחולל שינוי.

העובדה שרזי ברקאי פתח אתמול את "מה בוער" בגלי צה"ל בכישלון הנבחרת ולא זרק את האייטם ל ,10:55 מלמ דת שברמת התודעה נעשתה בחודשים האחרונים מלאכה, ועכשיו צריך לעבור לשלב האופרטיבי הסבוך, שדורש הת ערבות ממלכתית והשקעת עתק בתש תיות אנושיות ופיזיות.

העובדה שעופר עיני היה בעברו יו"ר ההסתדרות משרתת את מתנגדיו. עצם זה שאמר בזמנו שאינו מבין כדורגל, ותגובותיו האיטיות למתרחש שמרגי זות לעיתים - לא אמור לפסול אותו אוטומטית להוביל מהפכה. זאת בת נאי שלא התעייף מהפוליטיקה ושיקיף את עצמו באנשים מקצוע ראויים עם חזון ותפיסה מרחבית, וינצל את ניסיונו העצום במו"מ ובהתרת הפלונטר הב לתי נסבל הזה שנקרא נבחרת ישראל.

הבעיה הגדולה היא סביבת העבודה ה"ישראלית" המחבקת, הבוחשת והפו ליטית מדי, וכמובן החשבון הגדול שה צוותים עושים לתקשורת.

בבואו לעשות שינוי, עיני צריך לב חור את הפרסונה, מכאן או מבחוץ או בשילוב - שתדע או שיידעו - להוציא את אקסודוס שוב אל הים.

צילומים: אלן שיבר

חמד. הנבחרת אמורה להיות מנוף לחיזוק הגאווה הלאומית

אלישע לוי. השאיפה של בניון להיות מאמן הנבחרת שווה בדיקה

אלמוג כהן. קמפיין שפוף ועצוב

Newspapers in Hebrew

Newspapers from Israel

© PressReader. All rights reserved.