החברים שלי נשארו צעירים כמו בתמונה

Israel Hayom - - חדשות -

גם היום, כבכל שנה בערב יום הזי כרון, אני נזכר בהם. חבריי מפלו גה ה' בגדוד 890 של הצנחנים, שנפלו במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים ובמבצעים ואירועים ביטחוניים אח רים. בכל שנה ביום הזה אני מסתכל על תמונת המחזור שלנו מסוף קורס מ"כים משנת ;1964 בצעירים שחלקם לא זכו להקים משפחות, להוליד ילדים, ליהנות מהחיים ולזכות לנכדים. בכל שנה בתאריך הזה אני נוהג לפקוד את בית העלמין בצבאי בהר הרצל, כדי לה תייחד עם זכרם של אלה שטמונים בו.

היום, כשחלפו יותר מיובל שנים, אני מתבונן בתמונת המחזור ורואה את החיוך הילדותי של נתן שכטר, את המבט הרציני של בארי חזק, את הפ נים היפים של יצחק גרוס, את הקלסתר הקשוח של עודד שכנאי והמבט המבויש משהו של נעים לוסיאן, ונזכר בצחוקם המתגלגל, בבדיחות שסיפרו ובתפקודם כלוחמים בקרבות ובאימונים המפרכים.

כרבע מתוך 69 החיילים שסיימו את קורס מ"כים בפלוגה של גיורא חייקה כבר אינם אתנו. כל אחד מהם עולם ומלואו, ולכל אחד מהם סיפור אישי מעניין.

למשל נתן שכטר מהרצליה, שלאחר שחרורו נסע ללמוד רפואה בבולוניה שבאיטליה, אך כששמע ערב מלחמת ששת הימים על סגירת מיצרי טיראן, חזר לארץ, הצטרף לחבריו הצנחנים כחובש פלוגתי ומצא את מותו ליד מו זיאון רוקפלר כשטיפל בפצועים; או את עופר פניגר מקיבוץ גבעת חיים, שהיה המ"מ שלנו - גבוה, חסון, ספו רטאי מצטיין, שנפל במלחמת ששת הימים בגבעת התחמושת; דמות מר תקת היתה זו של בארי חזק מקיבוץ אפיקים, בלונדיני גבה קומה, שמייד אחרי הטירונות נבחר לייצג את הצנ חנים במשלחת צה"ל לצעדה בהולנד. הוא כתב שירים )כמו אחיו, המשורר יחיאל חזק( ונהרג ממערב לתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים; או אביהו פלד מקבוצת כנרת, שתמיד חיוך היה נסוך על פניו ונחשב לחייל לדוגמה שמו כן תמיד להתנדב לכל משימה, ונפל אף הוא במוזיאון רוקפלר מאש צלפים.

במפגשים שאנו מקיימים מעת לעת, חיילי פלוגה ה' ומפקדיה ששפר גור לם ונותרו בחיים, ושהספיקו להקים משפחות, לקדם את הקריירה האישית ולהזדקן, אנחנו מעלים נשכחות מההווי המיוחד של הפלוגה שלנו, שכונתה פלוגת "הבתים" )כי מרביתם היו בחו רים גבוהים ותמירים(, ובחוויות המשו תפות שהיו לנו. אנחנו כואבים את העו בדה שרבים מחברינו הטובים, שנשארו צעירים ויפים, לא זכו לכך.

Newspapers in Hebrew

Newspapers from Israel

© PressReader. All rights reserved.