בחלמיש אוספים שברים: "רוצים לישון בלי פחד"
ביישוב מתחילים לעכל את הפיגוע האיום ביום שישי ומנסים להחזיר את תחושת הביטחון טובה סלמון, שעדיין מאושפזת בביה"ח, סיפרה לחברתה על הסיוט: "שאלתי אותו מי הוא ואז הוא שלף סכין"
הישוב חלמיש שבבנימין ידע אסונות עבר: תושבים שנר צחו בפיגועי ירי, זוג שאיבד את בנו, כלתו ונכדיו בפיגוע דקירה באיתמר, פיגוע הצתה שכילה לח לוטין 15 בתים בישוב וגרם נזקים אדירים לעוד עשרות בתים ולסבי בה. אך זו הפעם הראשונה שהישוב מאבד תושב, אחד האהובים והמו כרים, בפיגוע חדירה לתוך הישוב והתחושות בחלמיש קשות מאוד.
רבים מהתושבים לא הלכו אתמול לעבודה. הם העדיפו להישאר בבתיהם עד ההלוויה שהתקיימה אחר הצהריים במודיעין. הבריכה, שבימים כאלה שוקקת חיים, נותרה כמעט שוממה.
ביתם של משפחת סלומון, שהיה אתמול מקום לעלייה לרגל, נמצא בקצה השכונה. מצידו האחד בית בודד, שבו מתגוררת אישה מבוגרת, ומולו שני בתים – של משפחת מעוז ושל משפחת חופי. סך הכל ארבעה בתים שנמצאים בחזית. ברכס שממול נמצא הכפר כובר, שממנו יצא המחבל ביום שישי. 14 דקות חלפו עד שנכנס לבית של משפחת סלומון. בזמן שחלף כנראה הסתובב וחיפש פרצה. בית משפחת חופי היה ריק באותו ערב וגם ביתה של האישה המבוגרת. בבית משפחת מעוז היו רחל ושמעון מעוז, בנם ע' – לוחם ביחידת עוקץ, והסבתא. מסיבה כלשהי בחר המחבל את בית משפחת סלומון. מהרחוב אפשר לראות את פנים הבית.
תמי חופי היא חברתה הקרובה של טובה שעדיין מאושפזת בשערי צדק בירושים. הן שכנות זה שלושים שנה, ואין יום שהן לא קופצות אחת לבית השניה, או מדברות בטלפון אם לא מתאפשר להיפגש. טובה סיפרה לה שדלת הבית לא היתה נעולה, שכן הם חיכו לחברים מהישוב שהיו אמורים להגיע בכל רגע לחגוג איתם את הולדת נכדם הטרי. "חיה )בתן של טובה ויוסי( פתחה את הדלת והוא מיד התנפל עליה ודקר אותה", הביאה תמי מדברי טובה, "היא הצליחה לברוח לפטיו כדי לנסות ולהזעיק עזרה. הוא נכנס אל הבית ואמר 'שלום', עם חיוך. טובה שאלה אותו מי הוא ואז הוא שלף את הסכין. היא התחילה לצרוח 'מחבל, מחבל' והתכופפה מיד כדי שלא ישחט אותה בצוואר. ואז הוא הלך לבעלה. הוא מיד נפל ואלעד קפץ עליו והתחיל להיאבק איתו בנחישות, אבל המחבל היה עם הסכין. בזמן הזה שהוא נאבק בגבורה במחבל, הוא בעצם איפשר לאשתו לעלות את הילדים למעלה ולהסתיר אותם".
טובה סיפרה כיצד לאחר שהמחבל נורה, מיכל ירדה למטה, רכנה מעל אלעד בעלה ואמרה לו "תקום, תגיד לי משהו, תדבר", אך הוא כבר נפצע אנושות. אחר כך טובה ומיכל חיפשו אחר חיה. "היא כבר ידעה על אלעד ויוסי, אבל היא לא ידעה מה קרה לחיה והם צעקו וחיפשו אותה, אולי היא בשירותים, עד שהן מצאו אותה פצועה אנוש בפטיו".
למשמע הזעקות של חיה, יצא שמעון, השכן, לברר מה קורה, ראה את המחבל וחזר בריצה הביתה. הוא ובנו החייל ע' לקחו את נשקיהם האישיים. ע' היה זה שנטרל, ביריה מדויקת דרך החלון, את המחבל, בטרם הספיק לעלות לקומה השניה ולטבוח בחמישה ילדים ובאמם.
"הם היו אנשים טובים באמצע הדרך", אמרה תמי, "משפחה טובה, צנועה. יוסי היה מאוד אהוב בישוב, לא היה אירוע שלא הזמינו אותו. בכל אירוע הוא הכניס שמחת חיים, תמיד היה מסמר האירוע", מספרת תמי על יוסי וטובה שהיו נשואים במשך כמעט חמישים שנה. על חיה, שהתגוררה עם הוריה, סיפרה: "היא היתה כל כולה מסורה לתלמידים שלה. גם אחרי שנים במקצוע, היא השקיעה בהכנת השיעורים, חידשה, חיפשה כל הזמן איך לגוון ולשנות. ואלעד שהיה פשוט ילד סוכריה. זה אסון גדול".
מתקינים מצלמות
בישוב חלמיש מקיימים כל הזמן שיח עם התושבים ועם הנוער. אתמול, על אף חופשת הקיץ, נפתח בית הספר היסודי של הישוב והתקיימו שיחות עם הילדים. בישוב פועלים כעת בכמה מישורים כדי להחזיר לתושבים את תחושת הביטחון ובין השאר מקווים להשלים את התקנת המצלמות סביב כל הגדר. "עכשיו אנחנו עדיין בהלם של מה שקרה, אבל צריך לחשוב על היום בלילה ועל שבת הבאה כדי שאנשים יוכלו להרגיש שאפשר ללכת לישון בלי פחד", אמרה מירי, אחותו של ע'.