מה זו קלאסיקה?
טווין פיקס, פרק 22:00 ,yes oh! ,11
בסיבוב הראשון של "טווין פיקס", אי אז במילניום הקודם, היה מדובר ביצירת מופת. כזו שכולם ידעו על מה מדובר. לורה פאלמר היתה שם שכל חובב טלוויזיה הכיר. מאות סדרות בשנים שלאחר מכן ציטטו, השוו, כיבדו ולקחו קטעים מהסדרה של דיוויד לינץ'. מ"משפחת סימפסון" ועד "פארגו" בעונתה האחרונה. דיוויד לינץ' היה במובנים מסוימים סמל של דור שלם. עד כמה העולם הש תנה, אפשר לראות דווקא ב 11 הפרקים של העונה החדשה של "טווין פיקס".
"טווין פיקס" היא לא צפיית חובה. אלו שעוד מדברים עליה פה ושם טוענים שהשתעממו, ואחרים טוענים שמדובר בסדרה גאונית. אבל הדיבור בא והולך מהרשתות החברתיות, מתקשה להתייצב. פעם, בעולם של ערוץ אחד בטלוויזיה הישראלית, אולי לא היתה ברירה אלא לצפות בכל סדרה ששודרה בו. ואולי, פעם היה קל יותר לייצר קונצנזוס סביב כל יצירה אמנותית. סדרת טלוויזיה, אלבום מוסיקה, סרט קולנוע. מעניין לחשוב מה היה קורה עם "טווין פיקס" בימינו אלו, בגרסה המקורית. האם לורה פאלמר היתה הופכת לשם שגור כל כך? סביר להניח שלא. ולא, אל תגידו לי חאליסי. מיליונים לא יודעים על מה מדובר בכלל, ומאיזו סדרה היא.
יצירות מופת יכולות להיכנס לחיינו ולצאת מהן באותה המהירות, כסממן לתקופה שאנחנו חיים בה. "טווין פיקס" היא עוד קורבן של האופנות המשתנות. זה יקרה גם ל"משחקי הכס", כמובן. שום דבר לא יישאר כקלאסיקה. בלי להכניס יותר מדי ספוילרים לביקורת, דווקא הפרק ששודר אמש סגר הרבה שאלות פתוחות. הדבר נעשה בסטייל, בהבנה שבעל פה בין היוצרים לבין קהל התוכנית, שאנחנו יודעים שאתם סומכים עלינו ואנחנו מודים לכם. כאילו אמר לעצמו דיוויד לינץ', בואו נזרוק עצם לצופים, לפני שנאבד אותם. זאת אומרת, את אלו שנשארו, כמובן, ולא התייאשו לא רק מלינץ', אלא מהעובדה שסדרות שכאלו לא מתכתבות עם התקופה שאנו חיים בה, שבה סטטוס בפייסבוק של מאה מילה נחשב לעמוק ומעמיק.