השתלת כליות בהצלבה הצילה שני חולים
משה דדון, שהתנדב לתרום כליה לאשתו אסנת, לא נמצא מתאים ● חנן בן עמרם, שביקש לתרום לאוהד אמיר, נמצא מתאים לאסנת ● ודדון? הוא תרם את הכליה לאוהד
התרגשות שכזו לא זכורה זמן רב בקומה החמישית במתחם בית החולים בילינסון בפתח תקווה - קומת המושתלים; הקומה שבה חולים שחיו על זמן שאול והתפללו לנס, זוכים לחיים חדשים ולתקווה אמיתית לא ריכות ימים. אבל הפעם דומה שנשברו כל השיאים.
זה התחיל לפני ארבע שנים, כשאלון ברנר (54) מקיבוץ מזרע שבעמק יזר עאל, החליט לתרום כליה לרופא של הקיבוץ, ד"ר ניר גיא. אחרי שההשתלה עברה בהצלחה, הרופא זכה לחיים חד שים ואלון המשיך בחייו, החליטה אחותו שני (45) ללכת בעקבותיו ולתרום גם היא כליה להצלת חיי אדם. אולם ההליך אצלה נקטע, מסיבות שונות. שלשום סגר הבעל של שני, עו"ד חנן בן עמרם ,(42) את המעגל המשפחתי כשתרם כליה לאסנת דדון (50) מבאר שבע - גיסתו של הזמר ארקדי דוכין. עמותת "מתנת חיים" בראשותו של הרב ישעיהו הבר טיפלה בכל ההליכים המנהלתיים הקשורים להשתלות.
אבל זה רק תחילת הסיפור. מי שהיה אמור לתרום לאסנת את הכליה היה בעלה משה דדון ,(47) אבל הוא לא נמצא מתאים. מי שהציל את המצב היה כאמור חנן בן עמרם - שהיה מתוכנן לתרום את הכליה שלו לאוהד אמיר (36) מהרצליה. בדיקה מהירה העלתה כי הכליה של חנן בן עמרם מתאימה לא רק לאוהד אמיר אלא גם לאסנת דדון, ומכאן ועד לה ליך שנקרא הצלבה הדרך היתה קצרה: חנן תרם כליה לאסנת - ומשה תרם את הכליה לאוהד, במקום לאשתו אסנת. ההשתלות בוצעו בתחילת השבוע והאר בעה אושפזו בשני חדרים סמוכים בקומה .5 אסנת ואוהד מאושרים על השינוי המשמעותי בחייהם - ואילו חנן ומשה מאושרים שהצילו חיים.
יומיים אחרי ההשתלה טיילו חנן ואס נת במסדרון של קומה 5 בבית החולים וקרנו מאושר. "למרות הסיכונים שב תרומה אני מאושר ושלם לחלוטין עם מה שעשיתי", סיפר בן עמרם, המתגורר ביישוב בעמק יזרעאל. "ההחלטה של גיסי אלון ברנר לתרום כליה גרמה לי לחשוב על האפשרות שגם אני ארצה להציל חיי אדם. אני מקווה שעוד אנשים יגיעו להחלטה כזו, בעיקר אחרי שראינו איזה גיהינום עוברים חולי הדיאליזה".
אסנת דדון: "זו השתלה שלישית שאני עוברת. גיסי, ארקדי דוכין, המתין עם בני המשפחה מחוץ לחדר הניתוח, עד שהרופאים יצאו עם הבשורה שההשתלה עברה בהצלחה. אני מרגישה שנולד תי מחדש ויצאתי ממעגל הדיאליזות, שפשוט הרסו אותי. היום אני מאושרת, מלאת תקווה לעתיד ואין לי מילים להודות לחנן ולמשפחתו על התרומה ולצוות הרפואי בבילינסון שעשו עבודה מקצועית, במסירות ובאהבה". שני ברנר הוסיפה: "אני מתרגשת ברמות מטורפות. יש לי אח ובעל שתרמו כליה ואני רואה בעיניים איך הוא הציל חיים של אישה שחייה היו נוראים. זה מאוד חשוב לתרום כמה שיותר להצלת חיים"
פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השת לות בבילינסון: "בגלל המחסור בתורמי כליות אנחנו נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים על מנת להתאים בין מי שרו צה לתרום כליה לבין מי שזקוק לה. אנחנו אומרים לכל מי שזקוק להשתלת כליה - כל מה שאנחנו צריכים הוא שת מצא אדם שרוצה לתרום כליה, גם אם אין ביניכם התאמה, ואנחנו בזכות הר פואה המתקדמת כבר נדאג לכל השאר".