רופאים בלי משמעת עצמית
את חייו של דניאל טפמן ז"ל בן ה־51 ניתן היה להציל ● הוא הגיע ל"הלל יפה" עם נפיחות בגרון, ונפטר עקב טיפול לקוי ● ועדה פנימית שללה את רישיון הרופאים המטפלים ל־3-5 חודשים בלבד ● שופט בדימוס הכפיל את העונש ● בדיקת "ישראל היום" מגלה: כך נוהגת גילדת הרופאים בסלח
בגילדות מקצועיות בדרך כלל קיים בית דין משמעתי פנימי שהוקם מכוח החוק, כמו לדות גמה בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין העמוסים לעייפה בטיפול בעורכי דין שסרחו.
כך גם בקרב ציבור הרופאים פועת לת ועדת משמעת שבמסגרתה מוגשות קובלנות נגד רופאים. אחת השאלות הראשונות העולות לנוכח פעילותם של גופים פנימיים אלה היא האם הם נוהגים בסלחנות כלפי חברי הגילדה העומדים לדין?
בדיקה של שאלה זו העלתה כי במשך השנה האחרונה שיעור ההתעת רבות בהחלטות ועדות המשמעת של הרופאים הגיע ,20%תל ובנוסף ההתת ערבות לעניין העונש במקרים רבים היתה דרמטית מאוד.
כדי לסבר את האוזן, במשך שנה מות גשות בסך הכל 30-25 קובלנות נגד רופאים. הסמכות להתערבות בהחלת טות הוועדה נתונה לשופט ביהמ"ש המחוזי (בדימוס) אמנון סטרשנוב, שלו מואצלות סמכויות שר הבריאות בעת נייני משמעת. סטרשנוב יושב למעת שה כערכאת ערעור על החלטות חברי הוועדה שהחלטתם היא בגדר המלצה בלבד.
ברשימה זו אביא שני מקרים שמת פורסמים כאן לראשונה, שבהם הפגינו חברי הוועדה סלחנות מופלגת כלפי שלושה רופאים שלבסוף עונשם הוחמר.
המקרה הראשון הוא סיפורו הטרגי של הנער דניאל טפמן בן הת5ו ז"ל, שניתן היה למנוע את מותו. באפריל 2014 הובא הנער בליווי הוריו לחדר המיון בביה"ח הלל יפה בחדרה עקב קשיי בליעה, תחושת נפיחות בגרון וקשיי נשימה וצרידות שהחלו כשלוש שעות לפני כן. לאחר טיפול לקוי בבית החולים, הוא שוחרר לביתו וכעבור כשת עתיים התלונן על מחנק - והתמוטט. הוא הובהל ליחידה לטיפול נמרץ בבית החולים ונפטר כעבור כמה ימים.
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הגיש קובלנה נגד שני רופאים שטיפלו בנער בעת שהגיע לבית החולים: רופא הילת דים ד"ר רועי אברמוביץ ורופא אא"ג (אף, אוזן, גרון) ד"ר זאב לויטס. הוועת דה שדנה בקובלנה כללה את ד"ר יוסי בר (יו"ר), פרופ' יוסף אלדן ועו"ד משה מרבך. חברי הוועדה קבעו כי יש מקום להרשיע את השניים ברשלנות במילוי תפקידם כרופאים וקבעו כי "בהתנהת לות מקצועית ראויה ובמתן תשומת לב מספקת, ניתן היה למנוע את התוצאה הטרגית". הוועדה המליצה להתלות את רישיונו של ד"ר לויטס (שלו ייחסה אחת ריות גדולה יותר למחדל) לתקופה של חמישה חודשים, ואת רישיונו של ד"ר אברמוביץ לשלושה חודשים.
אולם השופט סטרשנוב סבר כי אין די בכך וקבע כי "חוששני כי התנהת לותם של שני הנקבלים מתקרבת לא במעט לכלל עבירה פלילית של גרימת מוות ברשלנות". סטרשנוב החמיר את עונשם של השניים כך שרישיונו של ד"ר אברמוביץ יותלה לשישה חודשים - ואילו של ד"ר לויטס למשך שנה.
הרופא השלישי שזכה למנה גדושה של סלחנות מצד חברי ועדת המשמעת של גילדת הרופאים הוא הפסיכיאטר ד"ר דניאל מאיר ששימש כמנהל בית החולים "איתנים" שבו מאושפזים חות סים אוטיסטים. בשונה מהמקרה הקות דם, ד"ר מאיר הועמד לדין פלילי שבו הואשם כי ידע על מעשיה של הנאשת מת המרכזית בפרשה, האחות הראשית דנה בן מאיר, שנידונה לתשעה חודשי מאסר בפועל בגין התעללות בחוסים. ביהמ"ש המחוזי בירושלים גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות וקבע כי "מנהל המחלקה הורשע בביצוע עבית רות התעללות ובעבירה של הזנחת חסר ישע, והיה פסיבי למתרחש במחלקה".
באשר לטענה כי האחות הראשית היתה הגורם הדומיננטי בהתעללויות בחוסים קבע בית המשפט כי "חומת רת עבירותיו אינה מתעמעמת גם עת נדמה שהוא נגרר אחר האסרטיביות של הנאשמת. הוא יכול היה וצריך היה לפעול אחרת".
חברי הוועדה ד"ר משה לידג'י (יו"ר), פרופ' אליעזר קיטאי ועו"ד משה ארד המליצו להתלות את רישיונו לתקופה של חודש אחד בלבד. סטרשנוב הקת פיץ את רף הענישה לת21 חודשים לא לפני שחתם בדברים נוקבים ולפיהם "התנהגותו המחפירה של הנקבל ראויה לכל גנאי ולענישה מחמירה בהרבה מזו שממליצה הוועדה. חוששני שהנקבל שכח לחלוטין את שבועת הרופא וכל כללי המוסר והאתיקה. לא היה מקום להמליץ להטיל עליו עונש סמלי". סשטרנוב ראה את התנהגותו בצורה כה חמורה, עד כי כתב כי אלמלא מדות בר היה בפרשה שהתרחשה לפני שנים רבות "לא הייתי מהסס מלמצות עם הנקבל את הדין ולהחמיר בדינו פי כמה עד כדי אפשרות של ביטול רישיונו לצמיתות".