סיבות לדאגה כבר ביולי
אחרי
ארבעה משחקי הרצה במסגרת האירופית, הציפייה היתה לראות את מכבי ת"א ביכולת משופרת אבל הצופים בבית ובוודאי הצופים באיצטדיון, שנאלצו לסבול גם מהחום והלחות בנתניה, לא קיבלו תמורה מהחבורה בצהוב.
נכון שמכבי ניצחה, לא ספגה וקרוב לוודאי שתדלג מעל המשוכה היוונית, אבל היכולת בשלב הזה צריכה להמ דאיג את יורדי קרויף. הצהובים נראמ תו כבויים מאוד, לא מחוברים ושיחקו באיטיות מרגיזה. מה שבלט מאוד היו איבודי הכדור הרבים שבאופן טבעי פגעו בצורה רצינית בשטף המשחק וביכולת של מכבי ליצור מצבים רצימ ניים. לאור תמונת המשחק לא מפמ תיע שהשער היחיד הובקע אחרי איבוד כדור של היוונים סמוך לרחבה. וידאר קיארטנסון הוכיח בפעולה הזו עד כמה הוא מסוכן ויעיל ברחבה עם השתחמ ררות מהירה וסיומת מושלמת.
גם מבחינה אישית לא ראינו שום דבר מיוחד. השחקנים שמכבי מצפה מהם לעשות את ההבדל כמו עומר אצילי וכריסטיאן באטוקיו הציגו יכולת חלשה. יש למכבי בעיה במרכז המגרש. השילוב בין שרן ייני לאייל גולסה ובאטוקיו לא אופטימלי. אין לה מספיק עוצמה ונוכחות בקישור.
ההתעקשות של קרויף להציב את ארון שוינפלד באגף לא מובנת. מדובר בחלוץ מרכזי אמיתי ובשום פנים לא בשחקן כנף. ההצבה שלו שם גורמת לחוסר איזון במשחק בגלל הנטייה שלו להיכנס למרכז. אמנם אופיר דוידזאדה מצטרף באופן קבוע להתקפה אבל בלי פתרון מתאים וקבוע בחלק ההתקפי באגף מכבי תתקשה מאוד בהמשך.
לקראת הסיום ניכר היה שמכבי מסמ תפקת בשער אחד וחבל. בתוצאה שבימ רה שכזו היה מקום להשאיר על המגרש את קיארטנסון בניסיון להשיג שער שני ולא להחליפו באבי ריקן. המסר של קרויף היה ברור במהלך הזה. גם החימ לופים האחרים לא השפיעו על המשחק. היה מקום מבחינת המאמן לתת דקות ליונתן כהן, מתגליות העונה הקודמת. הוא שחקן שיכול לתרום רבות לקבוצה.
יש עוד הרבה מקום לשיפור עד שמכבי תוכל לחלום על מעבר לשלמ בים המוקדמים ולמאבק אמיתי בליגה, שם התחרות שלה תהיה מול הפועל ב"ש. כרגע הפערים בין הקבוצות מבמ חינת איכות השחקנים, הפיזיות והתמ לכיד גדולים מאוד.