רוצים לכתוב סיפור פנטזיה?
בני נוער חובבי פנטזיה ומדע בדיוני מוזמנים להגיש סיפור פרי עטם לתחרות במסגרת "פרס עינת" ● סופרת הפנטזיה אשכר ארבליך בריפמן, שתשפוט בתחרות, מספרת על המהפך בתחום
מאז שנת 2006 מחולק בכל שנה "פרס עינת" לסיפור קצר בתחום המדע הבדיוני והפנטזיה. הפרס הוא על שם עינת פלג, שאהבה מאוד ספרות מדע בדיוני ופנטזיה. בני משפחתה ייסדו את הפרס לאחר שעינת התאבדה בספטמבר 2005 בגיל .31
הפרס מחולק בכל שנה לקראת פסטיבל אייקון - הפסטיבל השנתי למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים, שמתקיים בחול המועד סוכות. השנה הוחלט להוסיף לפרס מסלול תחרות נוסף שמיועד לבני נוער: נערים ונערות עד גיל 18 יוכלו להגיש סיפורי פנטזיה ומדע בדיוני פרי עטם לתחרות. מחבר הסיפור המצטיין יזכה בפרס כספי, והמועד האחרון להגשת הסיפורים הוא 27 באוגוסט.
שלוש שופטות יחליטו איזהו הסיפור הזוכה: הסופרת והמתרגמת ורד טוכטרמן )יו"ר הוועדה(, חובבת המדע הבדיוני והפנטזיה ריקה גרציאני טייכהולץ והסופרת אשכר ארבליך בריפמן. בריפמן אחראית, בין השאר, לסדרת ספרי הפנטזיה המצליחה לנוער "ווינטר בלו, ילדת הפיות", שעד כה יצאו שבעה ספרים במסגרתה. היא כתבה עוד שורה של ספרי פנטזיה לנוער, ואף ספר אחד למבוגרים )"עיני אוניקס"(.
"זו השנה הראשונה שאני שופטת בתחרות הזאת", מספרת ארבליך בריפמן, "זו תחרות מאוד חשובה לכותבים צעירים בתחילת דרכם. היא מאפשרת להם במה וגם פרס כספי. הם מציגים את הסיפורים שלהם בפסטיבל אייקון, שזה כבוד גדול, ואחר כך הסיפורים שלהם מתפרסמים באתר 'מכונת הכתיבה'".
נראה שז'אנר הפנטזיה והמדע הבדיוני הולך וצובר תאוצה בארץ.
"כשאני התחלתי לכתוב לא היו כמעט ספרי פנטזיה ישראליים. גם מתורגמים היו מעט, לא בכמויות. אמרו שזה ז'אנר שלא קוראים אותו מספיק בארץ, אבל בשנים האחרונות חל ממש מהפך. הז'אנר תפס בצורה שלא תתואר ברחבי העולם, וגם בארץ, הרבה מזה בזכות ההצלחה של 'הארי פוטר', 'שר הטבעות' ו'משחקי הכס'. אני בטוחה שהטלוויזיה והקולנוע השפיעו המון על התחום הזה. תראי מה קורה עכשיו עם 'סיפורה של שפחה' - ספר מדע בדיוני של מרגרט אטווד, שיצא מזמן ותפס תאוצה בזכות הסדרה".
ועדת השיפוט מורכבת משלוש נשים. אין הרבה תחומים שבהם תראי שלוש נשים בוועדת שיפוט.
"אני לא בטוחה שזה מעיד על דומיננטיות של נשים בתחום הפנטזיה והמדע הבדיוני. יש הרבה סופרי פנטזיה גברים". מה מושך אותך בכתיבת פנטזיה? "בתור ילדה אהבתי לקרוא רק ספרות ריאליסטית, אבל דווקא ככותבת אני נמשכת לפנטזיה. זה סוג של בריחה, חופשה מהחיים, מהיומיום ומהצרות שלנו. כשאני רוצה להתנתק - אני ממציאה משהו ויוצאת לחופשה בספרים. אני חושבת שבגלל זה הקהל אוהב לקרוא פנטזיה".