האינטרס הציבורי הכריע
כדי לנסות להסביר מה היה המשחק של אביג דור ליברמן מול מרכיבי הקואליציה, שהתנגדו להליכה מוקדמת לבחירות, צריך להעמיד אחד מול השני אינטרסים לאומיים לעומת אינטרסים אישיים.
מעבר ליציבות הכלכלית, לקראת הסתיו חייב להתבצע מינוי הרמטכ"ל הבא וצריך להתכונן לק ראת השנה הבאה למשבר ביטחוני חמור. אביגדור ליברמן הוא שר ביטחון טוב, יותר טוב משני קודמיו יעלון וברק. פתרון המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס מעניק לו עוד כשנה וחצי בתפקיד. צה"ל זקוק לניעור, לשינוי מגמה. כל זאת אפשר להתחיל לבצע בזמן שנותר.
מול החזות הזאת קיימת הערכה שליברמן נמצא במגמת התרסקות אלקטורלית, ועד שינסה להתחיל לחולל את השינוי בצה"ל בעוד שנה וחצי הוא ימוג מהמפה הפוליטית. אולי זה מלמד משהו על הצורך בספסל פוליטי עמוק. ליברמן נותר כמותג זיהוי בל עדי במפלגתו, ושמות כמו אורלי לוי חסרים לו היום.
יתר על כן, חל שינוי מגמה בהשפעה של תפקיד שר הביטחון על מדד הפופולריות האישית. בעבר שר הביטחון היה השר הפופולרי ביותר בממשלה. מאז ימי עמיר פרץ רמת התפקוד של השר לא משנה - המנהיג שממלא את התפקיד לא מרוויח פופולריות, וליברמן מגלה את זה כאשר במאי הוא יסגור שנ תיים בתפקיד והפופולריות שלו בדעיכה. פופוליזם מניב רווחים אלקטורליים הרבה יותר מממלכתיות המזוהה עם התפקיד, ועונת הבחירות, לפי כמה הע רכות, תאפשר לליברמן להתקוטט על המגרש של בתי הקפה והמרכולים של אשדוד ומקומות אחרים. הוא ידרוך על משבצת "השוויון בנטל" ויגייס את מצביעי "עונש מוות למחבלים". זה ישאיר אותו בתמונה. בליכוד האמינו עד אתמול שליברמן רוצה בחירות בכל מחיר, או שנכנס לסחרור של מיסקל קולציה. לפי התבטאות ח"כ הרב אייכלר, שהאשים את ליברמן בחבירה להפיכה השלטונית נגד נתניהו, נראה היה שמערכת הבחירות כבר החלה.
הבעיה של ליברמן היתה שאף אחד לא יכול לה בטיח לו שאחרי הבחירות הוא יחזור לתיק הביטחון. נפתלי בנט, למרות התבטאויותיו חסרות האחריות נגד נתניהו, יכול להיכנס לתיק הביטחון ולחולל את המפנה הדרוש.
מבחינת רה"מ נתניהו, וזאת הטעות של בנט, האינטרס האישי כביכול להקדים את הבחירות עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי. יש צורך לג דוע את סדר היום האנטי דמוקרטי שבו המשטרה, הפרקליטות והתקשורת שולטות בנרטיב הציבורי והופכות לגורם הפוליטי העיקרי. נתניהו, וגם לי ברמן, הגיעו למסקנה שהסקרים הם רק חלק מה סיפור. החלק החשוב יותר הוא שהציבור לא ממש רוצה בחירות. אם היה דחוף לציבור ללכת לבחי רות, זה היה רק כדי להדיח את נתניהו. את המסר הזה נתניהו הצליח להעביר במשבר הנוכחי: הוכח שגם כאשר מגישים לאופוזיציה הזדמנות לסילוקו בבחירות, היא לא ששה לכך. מפלגות האופוזיציה יודעות שהציבור תומך ברה"מ, ומבחינה זו - חוסר הרצון של המערכת הפוליטית ללכת לבחירות מע ניק מנדט מחודש לנתניהו.