שבת קשה במכינה: "כולם בכו, זה נורא"
יום אחרי האסון הגיעו למכינת בני ציון התלמידים, ובספונטניות הצטרפו בוגרים רבים ● "הרגישו שזה הדבר הנכון לעשות, היה צורך גדול להיות ביחד"
שבת כואבת, עצובה וגם עוצמתית עברה על המכינה הקדם צבאית בני ציון שבתל אביב, ממנה יצאו החניכים לאסון בדרום. בהוראת הצוות הפסיכו לוגי שמלווה את החניכים מאז קרה האסון התקבצו במכינה כל החני כים, גם אלו שניצלו מהשיטפון, וגם עשרות בוגרים שבאו לתמוך, לחבק ולסייע בשעות הקשות.
במכינה עורכים באופן קבוע קבלת שבת ואחד האנשים שנכחו בה סיפר על רגע קשה במיוחד, כאשר הגיעו לפסוק "מקולות מים רבים", אז "אנ שים בכו, התרגשו, היה מאוד קשה". "במכינה יש ארבעים חניכים. בשבת הגיעו למקום בערך שבעים אנשים, ביניהם גם ההורים של החניכים שניצלו מהאסון אך בעיקר בוגרים שבאו לחזק את החניכים. הנוכחות של הבוגרים מרשימה מאוד - קצי נים בצבא, אנשים בעמדות בכי רות, בסיירות, לקחו חופש מהצבא ובאו לחזק. בסעודה שלישית ישבו כולם ביחד, היה מאוד עוטף. אנשים מרגישים צורך להיות ביחד", סיפר גורם במכינה.
בן שנפר, בוגר המכינה, שהיה שם בשבת באחרונה, סיפר ל"ישראל היום" "זו הייתה שבת עוצמתית, העוצמה של הבוגרים הורגשה. ללא שתיאמו מראש, באו בוגרים מעשר השנים האחרונות פשוט כי הרגישו שזה הדבר הנכון לעשות, להיות כאן, לחזק אחד את השני. היתה תחושה של הרבה אהבה ולנ סות לעטוף את המשבר הזה שפקד אותנו. פתאום אתה רואה פרצופים שלא ראית שמונה שנים וכל אחד תופס פיקוד על משהו מסוים. הבו גרים מתחבקים עם החניכים, מד ברים על כאב גדול, אנשים איבדו את החברים שלהם, יש תחושה של אחריות".
במכינה לומדים כארבעים חני כים. שניים מהם - גלי בללי ויעל סדן - הן תלמידות, ושמו נת ההרוגים הנוספים הם תל מידי י"ב שאמורים היו להצט רף לשורות המכינה בשנה הבאה. סוזי קלמן, תושבת שהגיעה למקום, אמרה: "אני לא מכירה אישית אף אחד מהתלמידים, אבל ראיתי את התמונות שלהם וקראתי שהם מלח הארץ. היה לי עצוב אז באתי להד ליק נר לזכרם. זה עצוב, הלב כואב".