הנוקמים: אינסוף מחמאות
מבקר הבית חשש להתאכזב מ"הנוקמים: מלחמת האינסוף" )הטריילרים היו לא משהו(, אבל חששותיו התפוגגו מהר - ובענק
אם לדבר בכנות, בשבועות האח רונים קוננה בי תחושה רעה בקשר ל"הנוקמים: מלחמת האינסוף" - הפרק השלישי בסדרה המגה מצליחה של אולפני מארוול, שהבטיח להיות סרט גיבורי העל הגדול והשאפתני מכולם. הטריילרים היו פושרים, ההתמקדות במשמיד הגלקסיות תאנוס נראתה, על הנייר לפחות, כמו משהו שמיצינו לפני שנים, וכמות הדמויות שצ פויה היתה להילחם על זמן מסך )יותר משני תריסר( נראתה לי מתכון לצרות.
מהר מאוד הבנתי שטעיתי, ובענק. שכן "מלחמת האינסוף" לא באמת דומה לטריילרים שלו, וכבר בדקותיו הרא שונות הוא מבהיר שהפעם הדברים עו מדים להתנהל באופן שונה לגמרי מזה שהורגלנו אליו.
תאנוס )ג'וש ברולין( והבריונים האימ תניים שלו, כך מתברר כמעט מייד, לא באו לשחק, הם באו להשמיד ולהרוג. הגיבורים שלנו מפגינים מולם מצוקה וחוסר אונים ברמות שטרם ראינו. ואחרי 18 סרטים של מארוול, שבנו את היקום הקולנועי בסבלנות ובכישרון רב, הרושם שמתקבל מסצנות הפתיחה המצוינות הוא שהגיעה העת להרוס הכל, ולבנות משהו חדש על החורבות.
כל זמן שהרושם הזה מחזיק מעמד, "מלחמת האינסוף" הוא חגיגה מלהיבה ומטורפת. הבמאים אנתוני וג'ו רוסו )שביימו את שני הסרטים האחרונים בס דרת "קפטן אמריקה"( מניחים את הכל על הכף בלי לבזבז זמן ובלי לדפוק חשבון, וככל שהעלילה וקנה המידה המפלצתי נחשפים וככל שעוד דמויות מצטרפות למערכה )לקול תשואות הקהל(, כך גם גובר המומנטום ומתעצמת ההנאה. השי לובים בין הגיבורים )ת'ור+רוקט+גרוט; איירון מן+ספיידי+דוקטור סטריינג'; קפטן אמריקה+הענק הירוק+הפנתר השחור( מפ תיעים ומוצלחים, הבדיחות מצוינות, הפא תוס השייקספירי עובד, והאקשן אינו נפסק כמעט לרגע.
עם זאת, לאחר חצי ראשון שאפשר לה גדירו filler"כ "All killer, no )וכאחת מנקודות השיא של מארוול באופן כללי(, החצי השני של האפוס הפסיכי הזה מהווה סוג של נפילת מתח. והגרנד פינאלה הב לתי נגמרת - שמזכירה את סצנות הקרב האדירות מסרטי "שר הטבעות", ושבעיקר נועדה להציב את הכלים על הלוח לקראת הסרט הבא )שייצא בעוד שנה בדיוק( - מצליחה להיות גם יותר מדי וגם פחות מדי, באותו הזמן.
מצד אחד, האנטי קליימקס הנ"ל הוא די הגיוני. "מלחמת האינסוף" הוא בסופו של דבר רק חצי סרט, אבל באותה נשימה משהו באנרגיה, בכושר ההמצאה ובמעו רבות הרגשית בהתרחשויות קצת מתנדף ברגע שהקרב מול תאנוס עובר לווקאנ דה, גן העדן האפריקני של הפנתר השחור. משהו נתקע.
באופן משעשע מזימתו של תאנוס - להביא איזון מושלם ליקום - זהה לחלו טין למשימתם של האחים רוסו, שנאבקים כדי לדחוס כל כך הרבה אל תוך שעתיים וחצי. במובן הזה, באמת קשה לבוא אליהם בטענות. אמנם קשה לסמן כאן MVP )כי אף אחד לא באמת נוטל את ההוב לה ומתבלט מעל היתר(, כמעט כל אחד מגיבורינו מקבל את הרגעים ההרואיים, הקומיים והאמוציונליים שלו, ואם אתם עוקבים אחר המפעל האדיר של מארוול בעשר השנים האחרונות, אתם תעריכו את גודל ההישג. יום אחד החבר'ה האלה יפשלו ויעשו סרט רע, אבל נכון לעכשיו, היום הזה טרם הגיע.