"צור ניסה להציל את חברותיו - עד שאזלו כוחותיו"
הדרך שבה מת צור אלפי (17) ז"ל ממזכרת בתיה ממחישה את חייו "כנער עם לב ענק ונשמה גדולה שכל חייו עזר לזולת, גם ברגעיו האחרונים ניסה להציל את חבריו"
מאות בני אדם הגיעו ביום שישי בצהריים לבית העלמין במזכרת בתיה כדי ללוות את צור אלפי ז"ל, שנהרג באסון בנחל צפית, למנוחות עולמים. בן 17 וחצי היה במותו, והשאיר אחריו הורים ואחות.
"עזרתי לו להכין את התיק לטיול, שממנו לא חזר", ספדה לצור בדמעות אחותו יעל, שסיפרה על ילדותם והתבג רותם המשותפת. היא הביטה על גופת אחיה ואמרה בבכי: "אני מחכה עדיין שמישהו יגיד לי שזה לא אתה. היית לי כמו אח תאום, החבר הכי טוב, מודל לחיקוי. מעולם לא פגשתי בן אדם טוב כמוך. אני מקווה שטוב לך במקום שא ליו הלכת, שהחיים היו טובים אליך ושעם הזמן אלמד לקבל את האסון הזה. תשמור עלינו מלמעלה, אתה תמיד איתי, בכל צעד".
סבתו של צור, פנינה, ספדה לנכדה ואמרה: "נכד יקר שלי, ליבי וליבנו בוכה בד ממה. קשה לי כל כך. לא לזה ציפיתי. מותו של נכד בא עלי בהפתעה בלתי צפויה ולא היו לי מילים לכתוב עליך. זו קללה. קללה. ריבון העולם, שסבתא תספיד נכד? ממתי הורים יספידו ילדים? נסחפת במערבולת הזו, במים האדירים שלא יכולת להם עם כל הכישורים שלך - שחייה, צלילה, טיפוס - וכל הכישרונות האלה לא עזרו לך לצאת, לעלות למעלה. שמעתי שניסית לעזור לחברים, להציל אותם. זו הקרבה עצמית אצילית של מנהיג מלידה".
משפחתו וחבריו של צור סיפרו ששמעו מהמטיילים שניצלו מהאסון כי צור ניסה להציל את חברותיו לקבוצה שנסחפו בזרם יחד איתו. "הוא ניסה לעזור עד שכוחו תיו אזלו, ואז נסחף בזרם", אמרו, "זה מאוד מתאים לו".
חברתו של צור, לירי אוריאל, סיפרה בראיון לגלי צה"ל כי "כנער שכל חייו היו לעזור לאחרים, בזמן השיטפון הוא נתן לילדים שנסחפו להיתלות עליו ולטפס למעלה עד שפשוט לא הצליח להחזיק יותר. הוא היה ילד מדהים, לב ענק ונשמה ענקית. הדרך שבה מת, כשהוא מנסה להציל אחרים, פשוט ממחישה את החיים המדהימים שהיו לו".