ההודעה האחרונה של שני: "אני חיה"

הוריה של שני שמיר ז"ל: "לפני הטיול היא חששה שמדובר בהתגרות בגורל, אבל הודיעה שמשנים את המסלול" ● חבריה ספדו בכאב: "היית קסם של בחורה"

בבית העלמין שבבית עריף הובאה ביום שישי למנוחות שני שמיר, בת 17 וחצי משוהם, שנהרגה באסון בנחל צפית.

הוריה, יעל ואריק, סיפרו לפני ההלוויה כי היו חששות מצידם עת נודע כי החניכים יוצאים לטיול. "היו חששות, אבל סמכנו על האחריות של המדריכים. דיברנו עם שני ואמרנו לה שלא נכנסים לנחלים כי יש שיטפו נות. היא הודיעה לנו במסרון שמשנים את המסלול. בהודעה האחרונה שלה היא כתבה לנו שהכל בסדר - 'אני חיה'". מאוחר יותר התברר כי לילה קודם כתבה לחבריה על מצב השי טפונות באזור, בהתכתבות שפורס מה: "זו התגרות בגורל, אנחנו נמות".

הוריה סיפרו כי שני רצתה מאוד להתחיל את הלימודים במכינה בע קבות אחותה שלמדה שם. "היה חשוב לה וגם לנו שהיא תלך, בסוף זה עלה בגורלה", אמרו בעצב. מור, אחותה של שני, ספדה לה ואמרה: "תשמרי עלינו מלמעלה. אוהבת אותך תמיד. אולי מהטיול לא חזרת, אבל את בטוח מטיילת לך עכשיו בגן עדן".

שני היתה תלמידת י"ב ומדריכה בצופים, שם שימשה רכזת פעילים, וחברה פעילה במועצת הנוער היישו בית. אדיר בן טובים, שהיה רכז במו עצת הנוער, כתב לזכרה: "היא היתה קסם של בחורה, מנומסת ומחויכת תמיד, עדינה ויפה. מההיכרות שלי איתה, אני לא מתפלא שהיא היתה המבוגר האחראי וכתבה בווטסאפ 'זו התגרות בגורל, אנחנו נמות'. ברגעים הקשים האלו נשאיר למוסדות החוק לחקור מי הקשיב ומי לא הקשיב לה - עכשיו הלב שלי עם המשפחה".

חבריה סיפרו ששני דיברה לא אחת על המכינה וחיכתה לכך בקוצר רוח: "היא נערה מזן מיוחד. חשבה על שי רות משמעותי ונתינה למדינה. האסון הוא כבד והאבידה היא גדולה". ראש מועצת שוהם, גיל ליבנה, ספד: "שני אהבה את החיים והצליחה לגעת בכו לם". שני הותירה אחריה זוג הורים, שתי אחיות ואח.

קברה של שני שמיר

שני שמיר ז"ל