הדילמה בטהרן: מלחמה תאיים על המשטר

ז ה העיתוי הכי גרוע עבור המשטר באיראן להכנס לעוד חזית במזרח התיכון. כוחות משמרות המהפכה שקועים עד הצוואר במלחמה בסוריה, שעדיין רחוקה מסיומה.

אבל הסיבות הפנים איראניות משחקות תפקיד חשוב יותר בה סתייגותם של רבים ממנהיגי איראן מלצאת בפעולת תגמול נגד ישראל, שיש בה כל הפוטנציאל להתפתח למלחמה איזורית כוללת.

בחודשים האחרונים התרחשו באיראן הפגנות רבות נגד המשטר, כשאחת הסיסמאות העיקריות היתה "עזוב את סוריה, תטפל במצוקת המולדת" - והמצוקות באיראן רבות וחמורות הן.

הגנרל חוסין סלאמי ממלא מקום מפקד משמרות המהפכה, בתגובה לנפילתם של שבעה אנשי משמרות המהפכה בבסיס טי ,4 איים כי איראן מסוגלת לתקוף את ישראל משלושה כיוונים, והכיוון היחידי שישאר פתוח, יהיה בריחה לכיוון הים.

יומיים לאחר איום מפורש זה, יצא אייתוללה עבדואללה ג'ואדי אמו לי, אחד המכובדים באנשי הדת באיראן, באזהרה על חומרת המצוקה הכלכלית של האזרחים. הוא הזהיר את ראשי השלטון שאם תתרחש התקוממות נוספת באיראן, הפעם האזרחים ישליכו לים את כל המ נהיגים. התבטאות זו ממחישה את החומרה שבמצב הכלכלי באיראן.

בשבועות האחרונים נשמעות יותר ויותר סיסמאות באיראן על גדולתו של רזא שאה, המלך שיסד את שושלת פהלווי ב 1925 והוביל את איראן לדרך של מודרניזציה וקידמה, בשעה שמשטר האייתוללות הרס את המדינה. להערכתי, רבים מאנשי המשטר חוששים שמלחמה מסוג זה יכולה להביא להתקוממות עממית שתסתיים בנפילת המשטר.

אולם בודאי, יש גם הרפתקנים בקרב ההנהגה, ובעיקר מפקדי משמרות המהפכה הסבורים שעימות צבאי עם ישראל יספק להם תירוצים להגביר את הדיכוי במדינה ולתרץ את כישלונות המשטר לשיפור חייהם של האזרחים.