חמצן מסחרי לשירי הזמר הותיקים
"בוקר טו־אוב, בוקר טוב..." שרים בפרסומת הנהדרת עומר אדם וגידי גוב וחושפים באמצעות לבוש מוזיקלי חדש )אם כי בשינוי מילים קל( לדור הצעיר, את השיר הפותח את המחזה המיתולוגי "עוץ לי גוץ לי" בטקסט הנפלא של אברהם שלונסקי ובלחן של דובי זלצר.
והנה שוב מצקצקים בלשונם אלה הנחרדים משימוש בנכסי צאן ברזל של הזמר העברי עבור קמפיין מסחרי, כאילו מדובר בחילול הקודש ובצלם בהיכל. האמת היא שהשימוש המסחרי ביצירות עושה רק טוב לשימור הזמר הוותיק והנחלתו. הקלאסיקה הזאת, שאינה נוכחת בדרך כלל בתפריט ה"אייטיונס" של המאזינים הצעירים, חודרת מחדש, באמצעות השימוש המסחרי, למחזור הדם המוזיקלי של צעירים כמבוגרים, ומפיחה רוח רעננה וסקרנות להכיר את השירים המקוריים. ואכן, שיעור הצפייה בשירים הוותיקים ביוטיוב, עולה פלאות, ונשאלות שאלות על מקור השיר ויוצריו.
בישראל, שאינה מצטיינת בחיבוק גיבורי התרבות הותיקים או בשימור אוצרותיה המוזיקליים, - לא נותרו לשירים הוותיקים הרבה ברירות. כדי להחזיק ראש מעל פני המים, הם מסתפקים בתוכניות מבורכות ברדיו, אבל אלו מהוות טיפה בים של דמעות והדרה. כדי להשלים את התוודעות הדור הצעיר לנכסי תרבות אלה, נותר קומץ תכניות מציאות )"ריאליטי"( הנותן למשתתפיהן לבצע שירים ישנים. זכורים כמובן "ים של דמעות" שכתבה זמירה חן ושר זוהר ארגוב, שבוצע מחדש ע"י נינט טייב ב"כוכב נולד", ו"הנני כאן" בביצוע הראל סקעת, שחידש את הקלאסיקה שכתבו חיים חפר ודובי זלצר וביצע במקור יהורם גאון. בישראל, שאינה מצטיינת בחיבוק גיבורי התרבות הוותיקים או בשימור אוצרותיה המוזיקליים, לא נותרו לשירים הוותיקים הרבה ברירות, והם מגיעים לדור הצעיר גם באמצעות חידושים לפרסומות מסחריות
אבל גם תכניות המציאות מעדיפות באחרונה לצמצם את מכסת הביצועים המחודשים לשירים עבריים ישנים, והן מעניקות את מירב זמן האוויר ללהיטים חדשים ולשירים לועזיים. למצער נותרו, כקרשי הצלה בודדים, גרסאות כיסוי אקראיות של אמנים עכשוויים, כמו לאחרונה מירי מסיקה המבצעת את "בכרם תימן" של אלתרמן, וילנסקי וזעירא.
כך נותרו תשדירי הפרסומת המשודרים לכל הקהלים ברדיו, בטלוויזיה, במרשתת ואיפה לא. במסגרת הזאת זכו בעבר הלא רחוק יצירות ותיקות כמו "אל תשליכני" של אביהו מדינה לפריחה בתשדיר של ההסתדרות; השיר "יוסי, ילד שלי מוצלח" של חיים גורי וסשה ארגוב שמכר גבינה צהובה, ו"צל עץ תמר ואור ירח" קידם חברת סלולר וגם את עצמו. במקרה האחרון הולידה הפרסומת וביצועו מחדש של השיר על ידי קרולינה תחקיר תרבות מעניין, שגם אני זכיתי להיות שותף לו. בתחקיר פוענחה תעלומת זהות יוצריו המקוריים של "צל עץ תמר" - אפרים ויינשטיין וחיים קוברין ששמם נמחק באופן מסתורי מההיסטוריה.
במלחמת ההישרדות של הזמר העברי )כמעט( כל האמצעים כשרים, והלוואי ויימצאו ערוצים נוספים כדי לשמרם קצת יותר בחיים.