המערכה בין המערכות

ישראל ואיראן מידרדרות במהירות לעימות צבאי, קשה להאמין שמסכת המהלומות המילוליות והאחרות תסתיים בלא כלום. התקיפה העלומה על מאגרי הטילים בסוריה וחשיפת המידע על תוכנית הג רעין האיראנית זירזו תהליך זה. גם החדשות מהדרום אינן מעודדות.

ישראל ניהלה מלחמות רבות אבל עתה היא בעידן "המערכה בין המערכות", שנועדה למנוע מלחמה גדולה. זהו רצף של פעילויות כנגד ארגוני טרור ומדינות באזורנו כדי לא לשקוע בתהליך בלתי הפיך. לא ברור אם התסריט הזה יעבוד בינינו לבין איראן.

לאחרונה הקרין ערוץ עשר את "הקברניטים", סדרת כתבות שחש פה כיצד ב 1997 נסחפנו למלחמה כפועל יוצא של סדרת "ימי קרב" בצפון ושל הרטוריקה המזרח תיכונית. כיום אנחנו בסיטואציה דומה.

ביום שני בבוקר התעוררו תושבי ישראל לעוד "בוקר של אחרי". שוב תקיפות בסוריה. בהמשך הם למדו כי רה"מ עתיד לשאת נאום לאומה ב .20:00 הציבור יודע לחבר אחד ועוד אחד ובאווירה הנוכחית המסקנה היתה מהירה: נפל דבר, הולכים לעימות.

בהדרגה נודע כי מדובר בתוכנית הגרעין האיראנית. לרה"מ היתה הופעה מצוינת. התוכן, הצורה, הדרמה, הכל עבד. העניין הוא צופי הדרמה, אזרחיות ואזרחים המהווים את המטרה המיידית לאויבינו.

ב 1991 הצליחו העיראקים לראשונה לחדור באופן מסיבי את מערך ההגנה האווירי של ישראל והנחיתו בה 39 טילים. מאז, בכל התמו דדות צבאית שהיתה ושתהיה, המטרה היא העורף. ישראל היא מדינה צפופה ופגיעה, אשר מגלה רגישות גבוהה ומובנת לנפגעים אזרחיים.

רה"מ דיבר אנגלית. הסברה. חשוב. העברית נדחתה. הפוך, דווקא אל הציבור הזה צריך עכשיו לדבר, כדי להכין אותו.

הרשתות החברתיות מתנהלות בעוצמה רבה וממנפות את ה"מפה לאוזן" הקלאסי. הממשלה לא תוכל לנהל שום מערכה צבאית ללא גיבוי מוחלט של עורף מעודכן, שמבין ותומך. אם ידלגו מעל לראשו ויתעלמו ממנו, הוא יגיב. הוא יקבע בהתנהגותו את אורך המערכה ואת היכולת לעמוד בה. כדאי שהמנהיגות המדינית והצבאית יבינו זאת.