ועכשיו, האם טראמפ יבטל את ההסכם?

המצגת שראש הממשלה חשף לעיני העולם בדבר ההונאה של תוכנית הגרעין האיראנית, הפכה את ההחלטה הקרבה של הנשיא טראמפ - אם להמשיך בהשעיית הסנקציות על איראן או לא - לבוערת וממוקדת מתמיד. נתניהו הצליח להעמיד לא רק את וושינגטון, אלא גם את אירופה, בפני הכרעה גורלית. חידוש העיצומים פירושו ביטולן בפועל של ההבנות העיקריות שעליהן הושתת ההסכם - כלומר, הטבות כלכליות מפליגות לאיראן מול התחייבויות צולעות של טהרן בתחום הגרעין.

מאחר שההסכם הוא פוליטי באופיו, מבחינת המשפט הבינלאומי פרישת אחד הצדדים ממנו אינה מביאה אוטומטית לביטולו. אך מעשית, שליטתה הכמעט מוחלטת של וושינגטון ברוב המערכות הפיננסיות הבינלאומיות, לרבות אלה הנוגעות לתפקוד הבנק הממלכתי האיראני, מרוקנת מתוכנם רבים מהיתרונות הכלכליים שטהרן רצתה להפיק - ובפרט בתחום יצוא הנפט. למשבר הכלכלי החריף הפוקד את איראן יש יותר מסיבה אחת, אך אין ספק שחששם של האזרחים האיראנים מפני תוצאות המהלכים האמריקניים האפשריים הוא אחת הסיבות הראשיות )כמו גם להברחת הכסף בממדים הולכים וגדלים אל מחוץ לגבולות המדינה(.

12 במאי המתקרב אינו התחנה האחרונה, אלא אמצע יולי, המועד שבו טראמפ יודיע אם אמריקה תטיל חד־צדדית עיצומים נוספים, חמורים עוד יותר. החלטתו בתאריך הקרוב תאותת על כך. אין ספק שהאייתוללות בטהרן מודעים לתוצאות במקרה שטראמפ יממש את אזהרותיו, ולפי דבריו אחרי השידור של נתניהו הסיכויים לכך התחזקו. ובפרט אם האירופאים, חרף הצהרות הנאמנות להסכם הגרעין, ייענו, ולו חלקית, לעמדות האמריקניות. בינתיים, מנהיגי איראן מודיעים בסגנון "תחזיקו אותי", שאם יחולו שינויים בהסכם הגרעין, יפרשו ממנו כליל. יש להניח שהם יודעים שבמצב החדש תעלה שוב האופציה הצבאית נגדם.

נאומו של נשיא צרפת בקונגרס - שלפי הפרשנים נועד לשכנע את ארה"ב לשמר את ההסכם - ורמזים נוספים סביב פגישותיו עם טראמפ דווקא מלמדים שמקרון לא נמנה עם תומכי ההסכם הנלהבים. אמנם, הוא לא רוצה לבטל את ההסכם, אבל דורש להוסיף לו חישוקים שאירופה תעמוד עליהם גם אם ארה"ב תפרוש. להסכם החדש, המוצע על ידיו, ארבעה יסודות: איסור מוחלט וקבוע על גרעין מלחמתי איראני, איסור פעילותה התוקפנית והצבאית במזרח התיכון, שימת קץ לפיתוח תוכנית הטילים לטווח רחוק, ושיפור מנגנון הפיקוח הלקוי שמאפשר לאיראנים להמשיך )כפי שנתניהו קבע חד־משמעית( במאמץ הגרעיני שלהם בהסתר.

אליה וקוץ בה: מה יביא את טהרן להיענות לדרישות, ללא איום ביטול ההסכם? לכך לא היתה למקרון תשובה. לפיכך, תפקידו יהיה לשכנע את שותפיו האירופאים לשתף פעולה עם ממשל טראמפ, במקום להיקלע לניגודים שישרתו את האיראנים, ולא פחות - את מטרותיה של רוסיה בעימות עם המערב. את רוסיה וסין אין סיכוי להזיז מתמיכתן בהסכם - לא מפני שהן שותפות למאווייה ההגמוניים של איראן, אלא מפני שההסכם משמש בעבורם כלי במאבקן מול ארה"ב - בסוריה, באוקראינה, במזרח הרחוק ועוד. ימים יגידו.