הפה הגדול של אמריקה
The Break עם מישל וולף, נטפליקס
עם פה גדול וקול מעצבן הפכה בשנתיים האחרונות מישל וולף לקומיקאית הכי שנויה במחלוקת באמריקה. נכון, יש לא מעט כאלו, אבל נדמה כי הג'ינג'ית שמסתובבת בעיקר באזורי הלייט נייט בלטה מעל אחרות וידעה לעצבן את האנשים הנכונים. לפני כחודש היא גנבה את הפוקוס בארוחת תא כתבי הבית הלבן, כשנתנה מונולוג פרובוקטיבי שאפילו גרם לדונלד טראמפ לצייץ נגדה.
בשעה שרוזאן בר נזרקת מפסי הרכבת של הקונצנזוס האמריקני בגלל בדיחה גזענית בטוויטר, וולף רוכבת לפסגה ומקבלת חיבוק חזק מהתקשורת הליברלית. לפיכך, אחרי כל הרעש שעשתה, זה היה עניין של זמן עד שמישל וולף תקבל תוכנית שבועית בנטפליקס. לייט נייט קלאסי בהנחייתה עם מונולוג פתיחה, קטעים בענייני אק טואליה, מערכונים קצרים וראיון קליל עם קומיקאי אורח. עם זאת, מאחורי העטיפה הנדושה מרחף מוטיב חוזר: בדיחות לנשים על נשים.
למשל, רוב מושאי הבדיחות בתוכנית אתמול היו נשים - רוזאן, התחת של קים קרדשיאן, מלניה טראמפ, קאשה או רייצ'ל מאדו. המערכונים התעסקו בקמפיין #MeToo )ובמטרד שכבר אי אפשר להשתמש במונח "גם אני" בהקשרו המקורי( וגם בפתרון משודרג למשרוקית אונס שלא תמיד עובדת.
למעשה, מישל וולף פועלת על פי עקרון טים ווטלי, רופא השי ניים מ"סיינפלד" שהתגייר כדי שיוכל לספר בדיחות על יהודים בלי שיקראו לו אנטישמי. בדיחה על משרוקיות אונס לא היתה מתקבלת בימינו משום סטנדאפיסט גבר, כמו גם מקבץ בדיחות צפוף כזה על נשים. לכו תמצאו גבר שהיה מסכים לדחוף כבר בתוכנית הבכורה שלו דיון על שאיפתו לא להוליד ילדים. כך נראה פמיניזם בתוכ נית לייט נייט, זיווג טלוויזיוני שעדיין נדיר בתקופתנו. סמנתה בי כבר לא לבד.
רוזאן בר גמרה את הקריירה בגלל בדיחה מיותרת על אישה, מישל וולף התקדמה בקריירה בזכות בדיחות על נשים חזקות. ההבדל ביניהן עצום, לא רק ברזומה, בסוג ההומור ובהשקפת עולמן, אלא בעיקר ביחס שכל אחת מקבלת היום מהקונצנזוס. אז יכול להיות שבכל זאת, הכל פוליטי?