אחרי רבע שעה מתחיל השעמום
"המקום", איטליה 2017
עם יותר מ־052 אלף צופים, הדרמה האיטלקית הדברנית "זרים מושלמים", של התסריטאי־במאי פאולו ג'נובזה, היתה אחד הסרטים הנצפים ביותר בישראל .2016־ב סרטו החדש של ג'נובזה, "המקום", יתקשה לשחזר את ההישג.
"המקום", שמבוסס על סדרת טלוויזיה אמריקנית־קנדית ששמה The Booth" ,"at the End מתרחש כולו בין כתליו של בית קפה שנקרא "המקום" ועוסק בטיפוס מסתורי וחסר שם (ולריו מסטאנדריאה) שמבלה את ימיו בפגישות עם שלל דמויות שעולות אליו לרגל.
האנשים השונים - שכוללים שוטר, נזירה, גבר עיוור, מכונאי רכב ועוד - שוטחים בפניו את משאלותיהם (הגבר העיוור, למשל, רוצה לראות), והטיפוס המסתורי, בתגובה, מציץ בספר גדול שמונח לצידו ומטיל עליהם משימה כלשהי (לרוב נוראית. הגבר העיוור, למשל, מתבקש לאנוס אישה). אם יבצעו את המשימה, המשאלה שלהם תתגשם.
מיהו האיש המסתורי הזה? מניין הוא שואב את כוחו? כיצד האנשים שמגיעים אליו שמעו עליו? ומדוע הם כה משו־ כנעים שהוא מסוגל להעניק להם את מבוקשם? לא ברור, וגם לא ממש חשוב, כנראה. שכן האיש ומשימותיו (שכוללות הנחת פצצה במקום הומה, ביצוע שוד של סכום כסף גדול ורצח של ילדה) נועדו להציף שאלות מוסריות עמוקות ולגרום לצופים לשאול את עצמם כמה רחוק הם היו הולכים כדי להשיג את מבוקשם.
למרבה הצער, במקום לשקוע אל תוך הסיפורים השונים ולהישאב אל תוך הדילמות הלא פשוטות שמעסיקות את הדמויות, אחרי משהו כמו רבע שעה התחלתי להשתעמם. והשעמום הזה רק הלך וגבר ככל שנקפו הדקות.
העובדה שהסרט מתרחש כולו בבית הקפה אמנם מקנה ליצירה ניחוח תיאטרלי, אבל הסיפורים, שגם ככה לא מתעלים לרמה גבוהה במיוחד, אינם אחידים ברמתם, הדיאלוגים אינם מרשימים בשום צורה, וגם הטיפול הוויזואלי הסתמי שמוענק להתרחשויות אינו מצליח לספק עניין כלשהו. לכן למרות הדרמות הגדולות שלכאורה מתפתחות על המסך, הסרט נותר תקוע בניוטרל לכל אורכו, וברגע שהצופה מבין מה צפוי לו, מצעד הדמויות האינסופי (והרפטטיבי) בעיקר הופך למתיש.
באופן מתבקש, בשלב כלשהו המשימות השונות מתחילות להשתלב זו בזו. כמו כן, מתברר גם שחלק מהדמויות קשורות זו לזו. אך אין בכוחן של התפתחויות אלה לייצר מומנטום או עומק. צוות השחקנים, מצידו, עושה כמיטב יכולתו כדי להאניש את הדמויות ולעורר בקרבנו תחושת הזדהות. אך שום דבר ב"המקום" אינו משכנע או נוגע, וסרטו הלא יצירתי של ג'נובזה נותר גימיק חלול שמבזבז את האשראי שלו הרבה לפני שהוא טורח להגיע לפואנטה. אמנם לא השתגעתי על "זרים מושלמים" (בעיקר בגלל סופו המתחנף והפחדני), אבל "המקום" גורם לו להיראות כמו יצירת מופת.