עד 70% מהדירות הנבנות - בהתחדשות עירונית
דניאלה פוסק, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב: הכוונה היא להכפיל את מספר התושבים בגוש דן √ איך? הבניינים הישנים יוחלפו בגבוהים יותר
"רוב הבניינים במרכז הארץ נבנו לפני 1980 ולכן רובם לא נבנו בתקנים מודרניים. כתוצאה מכך חלק גדול מאוד מהם נדרש להתחדת שות. לזה אנחנו קוראים 'התחדשות עירונית'. זאת אומרת שרבים מהבת ניינים במרחב הזה נדרשים לחיזוק, אם לא לבנייה מחדש. אנחנו משתמשים בכלים כגון 'פינוי בינוי', תמ"א 38 ועוד". אמרה ל"ישראל היום" דניאלה פוסק, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב שבמינהל התכנון.
פוסק אחראית למחוז תל אביב, הכולל את תל אביב אבל גם את הרצליה ורמת השרון בצפון; בת ים וחולון מדרום וגם ערים כמו בני ברק, אור יהודה או גבעתיים. "מדובר במגוון עשיר של אוכלוסייה מבחינת החתך הסוציו א־קונומי", אמרה.
האוכלוסייה תכפיל עצמה
"כשאנחנו מסתכלים על המספרים הגדולים אנחנו מבינים שהיעד של מחוז ת"א בשנת 2040 הוא הספק של 440 אלף יחידות דיור. המשמעות היא הכפלת האוכלוסייה מכמעט מיליון וחצי תושבים לכ 3־ מיליון. ההערכה של המו־ עצה הלאומית לכלכלה היא שכ 60%מיחידות הדיור האלה יגיעו מהתחדשות עירונית לסוגיה. אפשר לראות את המגמה הזו כבר כעת".
זאת אומרת שאם ב 2017־ אישרנו כ 11־ אלף יחידות דיור, השנה נאשר כבר קרוב ל 20־ אלף יחידות דיור. מתוכם, באופן עקבי, 70%-60% מהתחדשות עירונית. והדבר הזה קורה בכל היישובים בגוש דן.
כשאנחנו מדברים על תכנון של התחדשות עירונית ועל המספרים הללו, אנחנו מבינים שהערים הולכות להשתנות לבלי הכר. עולם התכנון עומד בפני אתגר משמעותי, אך גם בפני הזדמנות גדולה. ההזדמנות הגדולה היא ליצור ערים איכותיות ששמות את התו־ שב במרכז".
פוסק הסבירה: "מצד אחד, אנחנו מעודדים כניסה של אוכלוסיות חזקות לאזורים שעד כה היו אזורים חלשים יותר. מצד שני, מתכננים בנייה שמשמרת את האוכלוסיות הוותיקות. אנחנו משתדלים להתאים את הבנייה לסוגי האוכלוסייה השונים. לתוך כל תוכנית שאנחנו מקבליים כיום אנחנו מנסים ליצור תמהיל של שימושים, באופן כזה שהנגישות של התושב למגוון של שירותים תהיה מיידית יותר. כך, למשל, באותה שכונה נאפשר גם מסחר, גם מקומות עבודה, גם מקומות בילוי לאוכלוסייה הקשישה, גם שירותי ציבור כמו בתי ספר וכדומה וגם יחידות דיור קטנות וגדולות שמתאימות למגוון רחב של אוכלוסיות".
האתגר: תחבורה ציבורית
"ההתחדשות העירונית מאפשרת לנו בעצם לפתח רבעים, או שכונות עם נגישות גבוהה. זה קורה מכיוון שאנחנו יוצרים שכונות מיושבות מאוד, שבהן משתלם לעסקים איכותיים להיכנס לשכונה ולהציע שירותים שעד כה לא היו מוצעים בשכונות, בקרבת הבית".
אך ההתחדשות העירונית מאתגרת את הרשויות המקומיות כי כשמכפילים אוכלוסייה אז אתה צריך יותר בתי ספר, יותר שטחים פתוחים, גינות ועוד. גם לזה דואגים ברשות התכנון ולכן ברשות תמיד יעדיפו תוכניות שהן על חטיבות קרקע גדולות, כי בהן קל יותר לאגם משאבים ולמצוא פתרונות הולמים לכל הצדדים. תכנון השכונות, או הרבעים, נשען על צפי הגידול במספר התושבים ובונים את השכונה בראייה של מחזור חיים שלם מגני ילדים ועד פעילות לקשישים, כולל נגישות למקומות תעסוקה, פנאי, בילוי וכדומה.
לדברי פוסק, "האתגר המשמעותי ביותר הוא נגישות התחבורה. אנחנו כמדינה על כל מוסדותיה וזרועותיה וביחד ובשילוב עם הרשויות המקומיות צריכים לעשות הכל כדי לייצר מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומרושתת שתאפשר לנו לוותר על השימוש היומי ברכבים שלנו, מבלי לפגוע באיכות חיינו. בעיניי זו משימה לאומית.
האתגר השני זה נושא התשתיות הציבוריות. כשאתה מכפיל את גוש דן יש לזה השלכות גדולות מבחינת היכולת לאסוף את האשפה, הביוב המים החשמל וכו'. ופה האתגר הגדול להיערך לכך בזמן ולטפל בדברים לפני שהם באים אלינו בהפתעה. זו למעשה התמצית של העבודה האסטרטגית שאנחנו עושים בתחום".