טורקיה: תפילת אשכבה לדמוקרטיה

הבחירות לנשיאות ולפרלמנט, שהתקיימו בטורקיה ביום ראשון, לא הביאו עימן כל הפתעה. כצפוי, ניצח בהן הנ שיא המכהן, רג'פ טאיפ ארדואן, למגינת ליבם של אותם פרשנים במערב המתעקשים עדיין לחפש היגיון, שפיות ובעיקר מתינות באזורנו. בכל זאת, למרות ניצחונו הסוחף של ארדואן, מפתיע עדיין לגלות כי לאחר קרוב ל 15 שנות שלטון ללא מעצורים, ולאחר מסעות הפחדה ורדיפה נגד יריביו, עדיין כמחצית מהטורקים מסרבים לתת בו את אמו נם. זה לא מספיק כדי לעצור אותו, אבל מספיק כדי לטעת תקווה לעתיד טוב יותר עבור המדינה הטורקית ואזרחיה.

לאחר ניצחונו בבחירות, יש להניח כי ארדואן יבקש לראות בהן רוח גבית להשלמת המלאכה שלקח על עצמו: הרס מור שתו של מייסד טורקיה המודרנית, כמאל אתא תור,כּ והמשך דרדורה אל העבר העות'מאני והאסלאמי שלה, בדרך לחיקן החם של הנחשלות והקיצוניות במזרח התיכון.

עד לרגע פתיחת הקלפיות נראה היה לפרשנים כי הבל תי ייאמן עשוי להתרחש וכי גופתה המתה של הדמוקרטיה הטורקית, שחוסלה בידי ארדואן ואנשיו בשנים האחרונות, עוד עשויה לקום לתחייה. משאלי דעת הקהל הצביעו על אפשרות שארדואן ינוצח בידי יריביו, או לא יזכה לרוב בפ רלמנט הטורקי - בעיקר בשל נפילת שער המטבע והחשש מהתמוטטות כלכלית. אלא שהאופטימיות לא היתה מבוססת. תומכי ארדואן מוכי העיוורון המשיכו להצביע בעדו, למרות שרשרת כישלונות מתמשכת ומהדהדת שרשם לחובתו - הן מבית, בתחומי הכלכלה, והן במדיניות החוץ שלו.

עד לפתיחת הקלפיות נראה היה לפרשנים כי הבלתי ייאמן יתרחש, וגופתה המתה של הדמוקרטיה הטורקית, שחוסלה בידי ארדואן ואנשיו בשנים האחרונות, עשויה לקום לתחייה

ככלל, גם אם לא היה מנצח בבחירות, יידרשו שנים רבות לתקן את האסון שהביא על טורקיה, אם בכלל אפשרי הדבר. הרעל והשנאה שפיזר לכל עבר נחתו על קרקע פורייה. כך, למשל, יריבו, מוהרם אינצ'ה, תקוות המחנה השפוי בטור קיה, תקף את ארדואן על שאינו נוקט יד קשה נגד ישראל, ואילו המתחרה מימין, מראל אקשנר, הבטיחה, שלאחר ני צחונה תפעל לתיקון היחסים בין טורקיה לבשאר אל אסד.

ניצחונו של ארדואן הוא בשורה רעה לטורקיה ולדמוק רטיה הצעירה, שהתפתחה בה עד לעלייתו לשלטון. מכל זה נשאר מעט מאוד, אחרי מסעות הפחדה ושיסוי ביריביו הפוליטיים ובמבקריו של ארדואן, ובעצם בעד כל מי שסירב להיות שפוט של הסולטן החדש באנקרה ושל מפלגתו. זו בשורה רעה גם לוושינגטון, המשוועת לבעלי ברית אמי נים ומתונים באזור.

מבחינת ישראל, התוצאות אינן מעלות ואינן מורידות. בכל זאת, בעבר הניחו בישראל כי ארדואן משתמש בקלף הישראלי לצורכי מערכת הבחירות שלו, וכשזו תסתיים בניצחונו - ישיב את היחסים בין המדינות למסלולם. אבל ספק אם אפשר עוד לסמוך על הנחות אלו, שבבסיסן האמו נה כי ארדואן הוא - למרות הכל ואחרי הכל - פוליטיקאי רציונלי. אין שום דבר רציונלי בהתנהלותו כלפי ישראל, ויש להניח כי אחרי הבחירות הנוכחיות, ארדואן, חסר מע צורים ובטוח בעצמו ובדרכו, יוסיף למוטט אבן אחר אבן את בניין היחסים בין טורקיה לישראל.

בכל פעם בעבר נפגעו יחסים אלו, ועדיין אפשר היה לשקמם, אבל מהשפל שאליו דרדר אותם ארדואן הפעם, הדרך לנתק גמור קרובה מבעבר. עם זאת, טורקיה היא מדי נה גדולה עם עבר עשיר ומפואר. ארדואנים באים והולכים, וצריך להתפלל בעבור הטורקים שגם סופו הפוליטי של זה לא יאחר לבוא.