חוק הלאום: היכן האפרטהייד האמיתי

לאחר עיון מתיש בהגדרות האפרטהייד ובדיקת התאמתו למ ציאות בישראל, אין עדויות להאשמה נפסדת זו. אוי לבושה. אנחנו והפלשתינים שייכים לאותו גזע ֵשמי ונושאים אותו צבע עור. מיטב כוחותינו סיכנו חייהם כדי להביא את אחינו האהובים שחורי העור ממלתעות השנאה באתיופיה לארץ אבותינו.

בחלומם ההזוי, בסיוע אנטישמים מובהקים בעולם, חרמות BDS וכמה מתאבדים מהשמאל הישראלי, מנסים הפלשתינים להפוך את ישראל לדרום אפריקה - מדינת אפרטהייד מנודה שתתפורר למדי נה דו לאומית, בדרך ל"מדינה ערבית פלשתינית מהים עד הנהר".

ההיסטוריה הקצרה שצברו בני דודינו הפלשתינים )עזה למשל( מלמדת, שלו השתלטו על "פלשתין הכבושה", היו מחסלים ראשונה את המשת"פים היהודים; הם מתעבים בוגדים למיניהם. אח"כ היו מכוננים כאן עוד מדינה ערבית שבה אין "אפרטהייד" אך תושביה מקבלים באופן שוויוני יחס של התעמרות, הרג, אונס כליאה ורדיפה.

האמת היא שאין שום חדש בחוק הלאום. הוא לא מבטל את מגילת העצמאות אלא מחזק אותה ומקנה לעיקריה תוקף של חוק יסוד. לכן לא היה כל צורך לחזור במסגרתו על התוכן של חוק כבוד האדם וחירותו - המשלים אותו ומקנה שוויון וחירות לכל אזרח במדינה המיוסרת הזו. שוויון אזרחי כן; זכויות לאומיות קולקטיביות לפל שתינים - לא. שיבקשו אותן בקרב אחיהם במדינות ערב עתירות השטח והמשאבים, ובלבד שלא ינסו להשמיד את מארחיהם.

אז מה מעיק על הח"כים הערבים "ועדת המעקב"? עיון במסמכי החזון של ועדת המעקב והתבטאויות חברי הכנסת הערביים מצ ביע על מוקד הכאב האמיתי: הדמוגרפיה כאמצעי להכחדת יש ראל. הנשק האחרון שנותר באמתחתם, לאחר שנואשו ממאמציהם הצבאיים הכושלים לחסלנו.

אכן, לחימת היהודים באיום הדמוגרפי הפלשתיני מתגלמת בהיעדר המילה "שוויון" בחוק הלאום, שהתקבל ברוב דמוקרטי בכנסת. מדובר בפריבילגיה לא שוויונית המקנה - מעצם הגדרת המדינה כיהודית - רק לבני עמנו שנרדף לכל אורך הגלות, את הזכות המעוגנת ב"חוק השבות" לשוב הביתה. זכות יתר זו, אבוי לפרשני בג"ץ, אינה מוקנית לפלשתינים )המצאה בת זמננו( הדו רשים, כתמונת ראי ל"חוק השבות", את "זכות השיבה" ו"איחוד המשפחות" שכל תכליתם היא הכחדתנו בדרך דמוגרפית.

בהגיעם למדינות ערב ובמסעות החג' למכה, מתקנאים ערביי המ דינות השכנות בערביי ישראל - שאינם חייבים בכל החובות האזר חיות - על הישגיהם החברתיים והכלכליים ומזלם הטוב, וזועמים על התנשאותם. המסקנה היא שישראל אכן נוקטת ב"אפרטהייד" כנגד ערביי ישראל, ומפלה אותם לטובה לעומת אחיהם שמעבר לגבול.

חוק הלאום הוא אמצעי לגיטימי ישראלי להגנה עצמית. החוק מונע הפיכתנו לעוד מדינה ערבית נחשלת באמצעות הצפה דמו גרפית. בכך חושף החוק את הערבים שבתוכנו דווקא ליחס מועדף לטובה, בהשוואה לאזרחים היהודים, במיוחד לעומת היחס ה"שוויוני" שזוכים לו שאר הערבים במדינות המזרח התיכון, מושא ערגתם של הח"כים הערביים. זה לא "אפרטהייד", אלא מימוש זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו היחידה. בדעתנו לשמור על כך.