למרות הוויכוחים: אין מתאים ממנו

ראש הממשלה ושר הביטחון לא ראו עין בעין את מינוי הרמטכ"ל. ליברמן רצה בניצן אלון; נתניהו - באייל זמיר. שניהם חיפשו הברקה, כשהפתרון הטבעי היה לנגד עיניהם.

בסופו של דבר פגש התהליך את ההיגיון: אין בעת הזאת מישהו מתאים מאביב כוכבי לתפקיד. הוא רחוק מלהיות מועמד של פשרה. הרזומה שלו עשיר משל הקצינים שהתמודדו מולו. הוא בוגר מספיק, מנוסה מספיק, בקיא מספיק כדי לעמוד בראש הפירמידה. בלי סייגים, בלי ספקות. המינוי שלו מתבקש מכל בחינה. הוא עשה מסלול מגוון, בכל הגזרות ובמטה, שמעט רמטכ"לים עשו לפניו: חטיבה מרחבית בל בנון, חטיבה סדירה ב"חומת מגן", אוגדה מיוחדת ואוגדת עזה, חטיבת המבצעים, אגף המודיעין, פיקוד הצפון וסגנות הרמטכ"ל. בכל התפקי דים הוא הצטיין; בחלקם גם עשה מהפכות. חטיבת הצנחנים היא דוגמה מצוינת. גם אגף המודיעין. בשניהם הוא השאיר ארגון שונה משקיבל.

קצין ללא רבב

היו לו גם כישלונות. חטיפת גלעד שליט )כשפיקד על אוגדת עזה( והאביב הערבי )כשפיקד על אמ"ן(. גם המהלכים שקדמו למבצע "צוק איתן" שנויים במחלוקת, אבל כוכבי ידע לתרגם אותם לשיפור דרמטי בתהליכי העבודה המודיעיניים. די לדבר עם פקודיו באותה תקופה - חלקם אנשים ביקורתיים במיוחד - כדי ללמוד על מידת הערכתם לאיש, כמפקד וכאדם. הסיכוי שוועדת גולדברג תפסול את מינויו אפסי. בכל תקופת שירותו לא דבק בכוכבי רבב. בעבר היו שחשבו שהוא "טפלון"; זה לא המצב. כוכבי הוא פשוט אדם ומפקד הגון, שרחוק )עד כמה שאפשר בארגון כל כך גדול( מאינטריגות ותככים. מי שמכיר את הבית שלו, את רעייתו יעל - עורכת דין בכירה בפרקליטות - ואת שלוש בנותיהם, מספר על ערכים, ציונות וחינוך ברמה הכי אמיתית שיש.

מכאן שכוכבי, כמו איזנקוט לפניו )ובני גנץ לפניו(, יהיה רמטכ"ל נקי. לא מערבב ולא מעורבב. הוא לא יתחכך בפוליטיקאים, לא יגיע לקוקטיילים, לא יסתחבק ולא יתנחמד. הוא יבוא לעבוד מו קדם בבוקר, ויסיים מאוחר בלילה. כמו שעשה מאז התגייס לצבא. ספק אם בדרג המדיני יאהבו את העובדה שכוכבי לא יעבוד "אצלם". לא שהוא יהיה לעומתי להכעיס: כוכבי הוא איש של המערכת. אבל מי שחושב שאפשר יהיה לגנוב איתו סוסים בקריצה, מי שקיווה שיהיה לו יס מן בקומה ה 14 של בניין המטכ"ל - צפוי להתבדות. כוכבי יעבוד תחת הממשלה אבל לא בשבילה, אלא בשביל העם והמדינה.

אתגר קשה משל קודמיו

המשימה שלו תהיה קשה משל קודמיו, מכל בחינה שהיא. המציאות המבצעית רק הולכת ומסתבכת: בעזה שנמצאת על סף התפרצות תמי דית כפי שהוכח שוב בסוף השבוע האחרון, ביו"ש שמחפשת כיוון ביום שאחרי אבו מאזן, ובעיקר בזירה הצפונית - שנמצאת בשלבי עיצוב עם סיומה של מלחמת האזרחים בסוריה, ועם ההתעצמות המואצת של חיזבאללה בלבנון והמכשולים שמציבים הנוכחות הרוסית והפעלתנות האיראנית באזור. איזנקוט הצליח בקדנציה שלו לפעול ולמנוע מלחמה בכל הגזרות: המשימה של כוכבי תהיה זהה, בתנאים קשים בהרבה. הצד המבצעי יהיה החלק הקל בתפקידו. הוא יידרש לשמר תוכנית רב שנתית יציבה ולטפל במשבר המוטיבציה והגיוס בעידן שבו צה"ל פחות קונצנזואלי מבעבר.

גם הלחצים הפוליטיים שליוו את כהונת איזנקוט צפויים להתגבר; העו לם של הרשתות החברתיות מכה גם בצה"ל ובמפקדיו, וכל החלטה או אמי רה של כוכבי תהדהד מיידית )ולא תמיד לחיוב(. יהיה עליו לפתח עור עבה, להיפגע פחות ולהבין שזה חלק מכללי המשחק - גם אם הם אינם הוגנים תמיד. משימתו הראשונה של כוכבי תהיה למנות לו סגן. בהיבט הזה, המינוי שלו מבטיח מקסימום יציבות לצה"ל.

חוץ מיאיר גולן )שכבר נמצא בחופשת פרישה(, שני המתמודדים האח רים יכולים וצריכים להישאר בצבא: ניצן אלון כסגן הרמטכ"ל, ואייל זמיר כמפקד זרוע היבשה, ושניהם כמועמדים להחליף בעתיד את כוכבי, לצד אלופים נוספים. סביר שהצורך הזה ביציבות ובמניעת פרישה המונית של אלופים גם עמדו לנגד עיניו של שר הביטחון, כשהחליט בסופו של דבר על מינויו של כוכבי; עכשיו עליו לסכם במהירות מי יהיה סגנו, ולאפשר לכוכבי לזוז הצידה כדי להתכונן, לחשוב וגם לנוח קצת, לפני שהוא צולל לתפקיד שבו דרגה אחת, "פלאפל" בודד, יוסיפו לו טונות של משקל ואחריות על הכתפיים.