מהמטרופוליטן לתל אביב
זמרת האופרה מאיה לחיאני היא הישראלית הראשונה שהופיעה במטרופוליטן אופרה בניו יורק • עכשיו, אחרי 15 שנה בניו יורק, היא מגיעה לראשונה לאופרה הישראלית להפקה "ורתר", והיא מתרגשת
מאיה לחיאני נושאת תואר ייחודי בזירת האופרה: הזמרת "הצברית" הראשונה שהופיעה במטרופוליטן אופרה, בית האופרה המהולל של ניו יורק.
כבר 15 שנה מתגוררת לחיאני בארה"ב ולאחרונה ציינה את הופעתה ה 70 במט רופוליטן - הישג יוצא דופן לאמנית יש ראלית ובכלל. בחודש הבא 23-9) בנובמ בר( תערוך לחיאני את הופעתה הראשונה באופרה הישראלית, בתפקיד הנשי הראשי באופרה "ורתר" מאת ז'יל מאסנה.
"זה קצת מלחיץ לשיר בפני אנשים שאני מכירה ואוהבת", היא מתוודה, "אבל הלחץ יורד ברגע שמתחילים לנגן. זו הרג שה נהדרת לשיר בארץ, זה הבית שלי ואני מאושרת לשיר כאן".
לחיאני היא זמרת אופרה ללא גינו נים אופראיים. "דיווה? כבר אין מקום להתנהגות קפריזית כזאת", היא אומ רת. "היום זמרים יודעים שלכל אחד יש תחליף. מנצחים וזמרים רוצים לעבוד עם קולגות טובים ונוחים".
בצה"ל שירתה לחיאני כמוזיקאית מצ טיינת והופיעה לפני חיילים. "הצבא עשה אותי זמרת לא מפונקת", היא אומרת, "לז מרות אופרה יצאו מוניטין של נשים האוב ססיביות לקול שלהן, ואני לא מאשימה אותן. זה מקור הפרנסה שלנו. אבל הצורך הזה להיות 'פרח מוגן' עלול גם להזיק".
אין לה בעיה עם דרישות מוגזמות של במאים. בהפקת "ורתר" היא שרה, בין השאר, שרועה על הרצפה. "אני אוהבת לשיר על הרצפה", היא צוחקת, "זמר אופ רה הוא סוג של אתלט. כמו שאתלט מאמן את הגוף - אנחנו מאמנים את הקול. לשיר אופרה בלי הגברה, להישמע מבעד לתזמו רת ענקית, להגיע לכל הפינות של אולם רחב ממדים - כל זה דורש טכניקה של אתלט. אופרה היא אחרי הכל הצגה מו שרת, ובעיניי זמרת אופרה צריכה להיות שחקנית לכל דבר".
לפני כמה שנים השתתפה לחיאני בה פקת המטרופוליטן של "מותו של קלינ גהופר", אופרה של המלחין האמריקני ג'ון אדמס מ ,1991 העוסקת בפרשת חטיפת האונייה האיטלקית "אקילה לאורו" על ידי טרוריסטים פלשתינים ב .1985 החוטפים רצחו את אחד מנוסעי האונייה, יהודי אמ ריקני בשם ליאון קלינגהופר.
ההפקה עוררה פולמוס גדול, מחוץ לאולם נערכו הפגנות והאופרה הואשמה בתמיכה בטרור. "אף אחד לא ציפה לזה", מספרת לחיאני, "זו היתה חוויה משמעותית מאוד אבל לא נעימה. הבכורה היתה בלאגן גדול: אנשי ביטחון, שטח סטרילי, באולם ישבו שוטרים סמויים. פתאום מצאנו את עצמו מככבים. זו היתה הפעם הראשונה שבה התקשורת הישראלית התעניינה בי, אבל לצערי לא דיברו איתי כתבי תרבות, אלא כתבי חדשות". חוויה קשה? "כן, אבל לא רק. פתאום החלו לדבר על אופרה ועל המקום שלה בתרבות של ימינו, אז אולי יצא מזה משהו טוב".