"השוק צריך להיכנס במקום המדינה"

23 שנים לאחר רצח רה"מ יצחק רבין ז"ל, יש מי שנוטה לשכוח את משנתו הכלכלית ● רמי הוד, מנהל המכללה הכלכלית חברתית והמרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון, בראיון מיוחד ל"ישראל היום"

Israel Hayom - - כלכלה - אמציה סמקאי

לרגל יום הזיכרון ה 23 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, קרן ברל כצנלסון ומרכז מולד השיקו פרויקט מיוחד ומקיף על אודות המורשת המ דינית, הביטחונית והפוליטית של רבין.

על פי הגדרתם, הפרויקט מבקש למלא את החסר המהותי שנוצר בדיון הציבורי המתנהל בכנסת, בתקשורת ובחברה האזרחית, הנוטה להתמקד בת רבות הדיון הפוליטי ובניסיונות להביא ל"צו פיוס", במקום בדרכו של רבין ובה שפעה של הרצח על המציאות הפולי טית ועל החברה הישראלית.

הכותרת "מורשת רבין" היא שנויה במחלוקת. רבים משתמשים בה, אבל לא כולם מסכימים על משמעותה. גם ביחס לארגוני זכויות אדם, רבים זוכרים את הביטוי שטבע רבין "בלי בג"ץ ובלי בצלם", בעוד אחרים מעדיפים לשים את הדגש על שאיפתו לשלום.

הניסיון להגדיר את מורשתו הכלכ לית של רבין הוא מרתק. תקופתו של רבין היתה משמעותית מאוד בתולדות כלכלת ישראל, שבע שנים לאחר משבר האינפלציה הגדול.

בתקופה זו נפתח השוק למסחר בי נלאומי, הורדת המכסים הגדולה והור דת מס החברות שינו את פני התעשייה בארץ, והתרחש גל ההפרטות הגדול הראשון של המדינה - שבמסגרתו הופ רטו, בין היתר, מספנות ישראל, בנק מזרחי טפחות וכימיקלים לישראל.

רמי הוד מקרן ברל כצנלסון אחראי לניסיון להגדיר את מורשתו הכלכלית של רבין. קרן ברל כצנלסון דוגלת במ דיניות סוציאל דמוקרטית קלאסית והוד מנהל את המכללה הכלכלית חברתית ואת המרכז הרעיוני של הקרן - שני גופים העוסקים בחינוך חברתי כלכלי לערכים סוציאל דמוקרטיים.

לפי הודעה לעיתונות שהוציאה הקרן, רבין שינה את סדר העדיפויות הלאומי באמצעות הגדלת התקציבים החברתיים. בהודעה נכתב: "מאיפה הגיע הכסף להגדלת התקציבים הח ברתיים? הכסף הגיע בעקבות שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים. ממשלת רבין הפסיקה את מתן המענקים למ שתכנים חדשים בהתנחלויות, הסירה את סיווג ההתנחלויות כאזורי פיתוח א', הקפיאה את בנייתן של התנחלויות חדשות והסכימה לקזז מסכומי הער בויות האמריקניות לישראל את הס כומים המועברים לשטחים". מהי מורשתו הכלכלית של רבין? "יש פה רפרנס שדרכו אנחנו עוס קים. אי אפשר להגיד שרבין היה סו ציאליסט, זה לחטוא לאמת", מבהיר הוד ומוסיף כי אכן אפשר להגיד כי "המדי ניות שלו שילבה משהו בריא בין פתיחת המשק הישראלי לגלובליזציה ולשות פויות הבינלאומיות מצד אחד, ומצד שני השקעה חסרת תקדים בשירותים החברתיים".

בהודעה לעיתונות שפרסמתם לא בא לידי ביטוי החלק של פתיחת המשק לשוק הבינלאומי.

"אנחנו מספרים את סיפורי ההצל חה, מבחינתנו, של הממשלה. זה נכון שבתקופה הזאת התחילו להגיע ליש ראל יותר ויותר חברות בינלאומיות וזה סיפור הצלחה. היקף ההשקעות ביש ראל היה משמעותי, וזה היה גם בגלל תהליך השלום וגם בגלל הפתיחה של המשק הישראלי לשוק הבינלאומי, וזאת אכן הצלחה. אבל רוב ההצלחות שאנחנו מדברים עליהן הן בהשקעה בשירותים החברתיים", אומר הוד.

שינוי סדרי העדיפויות שאתם מדב רים עליו, מה המשמעות הכספית שלו?

"לא חקרנו, אך צריך להעמיד את הד ברים על דיוקם", מבהיר הוד, "אספנו נתונים, אנחנו מספרים סיפור, ואנחנו מצביעים על ההישגים החברתיים הג דולים של הממשלה. זה רחוק מלהיות מחקר אקדמי".

מה שאפיין, לדעתו, את הדרך הח ברתית כלכלית של ממשלת רבין הוא "שהיתה תפיסה מאוד בסיסית שאומרת שתפקיד המדינה זה לעשות דברים גדו לים בתחום החברתי. זה גם הסיפור של המכללות האקדמיות, שעד אז לא איש רו להן להעניק תואר ראשון, וככלל, גם הגדילו את תקציב החינוך. אלה היו מהלכים גדולים שמרחיבים את מדינת הרווחה, לא איזו מיני רפורמה בסגנון כחלון, אלא שינויים דרמטיים".

מה היתה עמדתו של רבין לגבי מסים? במצע הבחירות שלו מאותה תקופה דובר על הורדת נטל המס, והם אכן הורידו את מס החברות.

"נכון, גם במפלגת העבודה באותה תקופה, שבע שנים אחרי תוכנית הייצוב, היתה תפיסה שהמגזר הציבורי גדול מדי", מסביר הוד ומבקר את רבין, של ראייתו "טעה כשהשתכנע להוריד את המס על הבורסה. אנחנו לא אומרים שה מדיניות שלו היתה מושלמת מנקודת מבט סוציאל דמוקרטית. אי אפשר לה גיד שרבין היה סוציאליסט. הוא אימץ מדיניות סוציאל דמוקרטית, כשבפועל הרחיב את מדינת הרווחה".

איך לדעתך ההסתדרות וקרן ברל כצנלסון היו מגיבות כיום למהלך של נתניהו לביטול המכס על טקסטיל, כמו שעשה רבין?

"זה תלוי מאוד באיזה הקשר המדי ניות הזאת מתקיימת. זה כמו שתשאל אותי מה אני חושב על גמישות תעסו קתית, אני אשאל אותך באילו תנאים. בתוך מדיניות חברתית כלכלית כוללת שמעלה את שכר העובדים, שנותנת חוק בריאות ממלכתי, שמשקיעה בחינוך של אותן משפחות, אני חושב שאפשר לש קול גם מהלכים כאלה".

לכאורה, אפשר לספר סיפור אחר על מורשת רבין, על ישיבת הממשלה הראשונה שעסקה בהקמת ועדת שרים להפרטה, על הורדת מכסים והורדת מס חברות. קפיטליסט קלאסי.

"אני חושב שהדבר הנכון וההוגן לע שות הוא לומר שבמקומות מסוימים רבין הרחיב את מדינת הרווחה, ובמקומות אחרים, במיוחד בחברות הממשלתיות, הוא קידם הפרטה", אומר הוד ומציין כי "אי אפשר להתכחש למציאות. בשו רה התחתונה, ברמת המאקרו, הנתונים מעידים שהמדיניות הזאת היתה נכונה: אבטלה, השקעות, תל"ג, השקעה בשי רותים חברתיים".

רבין אולי הגדיר עצמו כסוציאל דמוקרטי, אבל גם אתה אומר שאי אפשר להגדיר את מדיניותו ככזו.

"הוא הגדיל את מדינת הרווחה, אי אפשר להתעלם מזה, אבל הוא כן חשב שהשוק צריך להיכנס במ קום המדינה, במיוחד בחלק מהחברות הממשלתיות שנשלטו הרבה שנים על ידי ההסתדרות".

לסיום, חוק בריאות ממלכתי עודד תחרות. זאת בעצם היתה שיטת השו ברים הקלאסית, שכל איש ימין כלכלי היה חותם עליה.

הוד מסתייג ואומר שבחוק זה היתה טמונה "רגולציה חזקה, ועם זכאות לאזרחים לקבל ביטוח בריאות מאוד בזול. התחרות היא בין ספקים. הת נאים הם לא תנאים של תחרות חופ שית. המדינה מאוד מעורבת ומכתיבה את התנאים".

צילום: אי.פי.אי

בוונצואלה: חנויות ללא סחורה

צילום: גדעון מרקוביץ'

בישראל: מרכזי קניות עמוסים

רמי הוד

Newspapers in Hebrew

Newspapers from Israel

© PressReader. All rights reserved.