אחרי הכל, גוטמן מתאים כמו כפפה לאג'נדה

מזרח כבי חיפה משולה היום לאותם איים רחוקים במ

שבהם קיימת כוננות צונאמי תמידית, עם צוותי הצלה במצב הכן, ניידות שידור שמגיעות לא זורי אסון וגדודי עיתונאים עם מאצ'טות בין השיניים.

בין כל אלה עומדת ברקע דמותו של יעקב שחר. הוא תמיד שם, בכל מזג אוויר, מקשיב לכל החבורה שסביבו, ולפעמים רק עושה את עצמו מקשיב, אבל לרוב הוא חובש כובע רחב שוליים, הולך את הליכתו האיטית משהו, הזקופה, המעט טווסית, נכנס לרכב וממשיך לדרכו. בשנים האחרונות, לצערו כי רב, את הדרך הזו הוא עושה בחשיכה.

אתמול הגיע באיחור קל, של 26 שנה, אלי גוטמן. רק אלוהים ושחר יודעים מה עיכב את בואו של גוטמן כל השנים למועדון החיפאי הספציפי הזה.

אחרי הכל מדובר במועמד ובבחירה שמתאימים כמו כפפה לאג'נדה שמטופחת כל השנים ברחוב המסגר בת"א פינת כפר גלים: סדר יום שמרני, מוקפד, שי טתי, עם ארומה אירופית קרירה.

זה לא מה שקרה בשנים האחרונות. בעל הבית ניסה הכל ולפעמים ירה לכל הכיוונים, ולרוב פגע בת קרה - רק לא בכיוון השער. בחירת המאמנים היתה פופוליסטית עד הזויה. הקפידו שם לבחור כמעט את כל אלו שלא באמת התאימו למערכת.

גוטמן דרך שם בפעם אחרונה כשהיה בן ,34 צעיר, שאפתן ורעב. בשנים שלא הגיע לחיפה - זכה באלי פות עם הפועל חיפה, הפסיד 8:1 עם הרצליה בטדי, נצמד לפסגה בבית"ר ועדיין הוברח משם, לקח את הפועל ת"א מאשפתות ובנה קבוצת חלומות שמי גרה את בנפיקה, היכתה את ראפיד בווינה והביכה את ליון בחוץ.

הוא חלם אז להיות מאמן בבונדסליגה.

הבעיה עם גוטמן, שגם בגיל 60 הוא נשאר קצת ילד שזקוק כל הזמן להכרה ולכבוד. הוא הלך לאמן את הנבחרת, כי זה טוב לקורות חיים, וגם דיבר שם גבוהה גבוהה על "נשיונל מאנשאפט", אבל אחרי קפ ריסין בטדי אמר בראיון פרישה שהוא כנראה בכלל לא מתאים לאמן נבחרת, ושהוא חייב להרגיש את הדשא בכל יום בליגה.

כשחזר להפועל וכשל כשהעביר את המשמרת בצורה רשלנית והמליך את גיא לוזון, הוא נמלט על נפשו. השאר היסטוריה.

אז איזה גוטמן יקבלו שחר וחיפה? אני מקווה בש ביל יענקל'ה שגוטמן הנוכחי לא יהיה כמו השחקנים שהגיעו לחיפה מעונות האליפויות שלהם בקבוצות אחרות, שבאו לעשות מתיחות ולגרוף משכורות עתק על כלום.

מעניין לראות איך גוטמן, שדיבר על רצונו לה חליף דיסקט, לעלות ליציע ולהיות מנהל מקצועי, ישוב כעת לדשא. איך יעמוד מול סיר הלחץ של מדינת חיפה?

יכול להיות שחזונו הוא להגיע לחודש מאי כשחי פה המשופרת בפלייאוף העליון, אולי אפילו פוזלת לעבר כרטיס לליגה האירופית )ומה יעשו שם? נדבר במאי(. זו תהיה הצלחה מסחררת ואישור מהבוס לשלב ב' - ניהול מקצועי בעונה הבאה, כשתחתיו על הדשא על בריתו, יוסי אבוקסיס.

עוד חזון למועד, אבל עד שלא ננסה, לא נדע.

גוטמן, אבוקסיס ומאיר לוי. מריחים איחוד?