פרשת הצוללות: עומק השחיתות
המשטרה ממליצה להעמיד לדין 6 בכירים המעורבים בתיק 3000
"פרשת קו 300 של הרכש הביטחוני": המלצות לאישומים נגד מי שקידמו לכאורה קניית כלי שיט מתאגיד טיסנקרופ - תמורת בצע כסף ● הליכוד: "גבאי ולפיד ניסו להחליף ר"מ בהאשמות סרק" ● האופוזיציה: "איך הוא לא ידע?" ●
אחרי שנה וחצי של חקירה גלויה, שכללה נחקרים ועדים רבים ושלל חומרים, המשטרה פר סמה אתמול את המלצותיה בתיק ,3000 הוא פרשת הצוללות.
המשטרה המליצה להעמיד לדין שורת בכירים, בעבירות חמורות של שוחד ותיווך לשוחד, במהלך המו"מ שהתנהל מול הקונצרן הגרמני "טיס נקרופ" להשלמת רכישת צוללת שי שית לצה"ל וארבע ספינות שאמורות להגן על אסדות הגז, וכן לראשית גיבוש עסקה לרכישת שלוש צוללות נוספות. המו"מ התנהל באמצעות נציגה לשעבר של טיסנקרופ, איש העסקים מיקי גנור, המשמש עד מדי נה בפרשה וצפוי לרצות שנת מאסר בפועל ולשלם קנס בסך 10 מיליון שקלים במסגרת ההסכם עימו.
עמדת המשטרה היא כי נתגבשה בתיק תשתית ראייתית לכאורה לה עמדה לדין של 12 חשודים בפרשה. החשודים העיקריים הם פרקליטו וקרוב משפחתו של רה"מ, עו"ד דוד שמרון; מפקד חיל הים לשעבר אלוף )מיל'( אליעזר )צ'ייני( מרום; המשנה לשעבר לראש המל"ל, תא"ל )מיל'( אבריאל בר יוסף; השר )לשעבר( ויו"ר קרן היסוד אליעזר )מודי( זנדברג; ראש הסגל ומנהל לשכתו לשעבר של רה"מ, דוד שרן; ותא"ל )מיל'( שי )שייקה( ברוש, לשעבר מפקד שייטת .13 לטענת המשטרה, נגד עו"ד יצחק מולכו, שליחו של רה"מ למשימות שונות הנחשב למקורבו ולאיש סודו, לא נתגבשה תשתית ראייתית מספ קת לביצוע עבירות.
על פי ממצאי החקירה, במה לך השנים סיפק טיסנקרופ למדי נת ישראל חמש צוללות הנמצאות בשירות פעיל בחיל הים. עד 2009 שימש תא"ל )מיל'( ישעיהו ברקת שימש כנציג התאגיד מול מדינת יש ראל, אך באותה שנה הוחלף במפתיע באיש העסקים גנור.
מאות אלפי יורו מיד ליד
מהחקירה עולה כי למפקד חיל הים דאז מרום ולמשנה לראש המל"ל דאז בר יוסף היתה מעורבות דומיננטית בבחירת גנור לשמש כנציג המספנה במקום ברקת. על פי החשד, בר יוסף שכיהן בתקופה הרלוונטית גם כמנהל ועדת חוץ וביטחון, הציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקום ברקת ואף סייע ודחף בפועל למינויו מול גורמי ביטחון וממשל. במסגרת תפקידו פעל בר יוסף לקי דום עסקאות הרכש של כלי השיט, תוך דרישה לקבל מגנור תמורה.
ברוש, שהיה בתקופה הרלוונטית איש עסקים פרטי, "הוכנס" על פי החשד על ידי בר יוסף כגורם מתווך בינו לבין גנור במהלך העסקה לרכי שת כלי השיט, וזאת על מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין גנור לבר יוסף. בהמשך, כך על פי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף יורו שנועד להוות כסות להעברת כספי השוחד.
נגד האלוף )מיל'( מרום עולה חשד כי בעת שכיהן כמפקד חיל הים פעל ביחד עם בר יוסף לכך שגנור ימונה כנציג טיסנקרופ, וכן בעניין עסקאות הרכש מהתאגיד הגרמני. לאחר שחרו רו מצה"ל קיבל מרום, לכאורה, כספים מגנור בכסות של שירותי ייעוץ בסך מצטבר של כ 120 אלף יורו.
בנוגע לעו"ד שמרון עולה חשד כי פעל בשליחות גנור על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לרה"מ כדי "לפתוח דלתות". בתמורה לפעי לותו קיבל עו"ד שמרון על פי החשד מגנור כ 270 אלף שקלים.
לגבי השר זנדברג נחקר חשד שבעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד פעל לקידום ענייניו של גנור, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט. בתמורה לכך קיבל זנדברג מגנור על פי החשד סכום של יותר מ 100 אלף שקלים.
דוד שרן, ששימש בתקופה הרלוונ טית כראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ ובהמשך כראש הסגל של רה"מ, פעל על פי החשד לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט. על פי החשד, שרן קיבל מג נור בין השנים 2016-2013 סכום של כ 130 אלף שקלים שקלים.
שמרון: "בטוח בצדקתי"
פרקליטו של אבריאל בר יוסף, עו"ד ז'ק חן, מסר בתגובה כי "אין לנו ספק שבחינה עניינית ורצינית של העוב דות שתעשה הפרקליטות תעלה שלא נפל פגם בהתנהלותו". עורכי הדין אייל רוזובסקי וציון אמיר, המייצגים את אליעזר )צ'ייני( מרום, מסרו כי "מרום טען וממשיך לטעון לחפותו. המלצות המשטרה הן אקט שאין לו משמעות פורמלית". עו"ד דוד שמרון אמר כי "לא עברתי שום עבירה ואני בטוח שלא יוגש נגדי כתב אישום".
עו"ד איריס ניב סבג, המייצגת את שי ברוש, מסרה כי "בתקופה הרל וונטית היה אדם פרטי ובנסיבות אלה עצם הניסיון לייחס לו עבירה מרחיק לכת". עו"ד ירון קוסטליץ, פרקליטו של מודי זנדברג, מסר כי הוא "משו כנע שהפרקליטות תגיע למסקנה כי אין מקום להגיש כתב אישום נגדו". עו"ד איתן מעוז, המייצג את דוד שרן, סירב להגיב.
ואילו דובר הממשלה הגרמנית אמר ל"ישראל היום" "כי חקירות המשטרה הן עניין פנימי של ישראל. באופן עקרוני ביותר, אין כל שי נוי בכך שגרמניה דבקה במחויבותה ההיסטורית לביטחון ישראל".