נשארים בדרום: בלימה בהגירה מיישובי הנגב
נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה של 50% בהגירה השלילית משנת 2014 2016־ל ● המשפחות שהדרימו משוכנעות: "הלחץ של מעמד הביניים נובע מהמגורים במרכז"
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמתפרסמים לראשונה לקראת כנס לציון יום בן־גוריון שיתקיים ביום רביעי באוניברסיטת בן־גוריון, מצביעים על בלימה בהגירה השלילית ביישובי הנגב. על פי הנתונים, מאז 2016 נרשמה מגמה חדשה שעיקרה בלימה של 50% בהגירה השלילית מערי הנגב בהשוואה לנתוני .2014
על פי חיתוך של נתוני הלמ"ס לנגב משנת ,2016 מאזן ההגירה הפנימי של ערים ומועצות מקומיות בנגב עמד על 976 תושבים, בעוד בשנת 2014 מאזן ההגירה הפנימי היה 2,066 תושבים, צמצום של יותר .50%־מ רכזי הדמוגרפיה ביישובים בנגב מאשרים כי המגמה החיובית נמשכת מאז. מנכ"ל מועצת הנגב יוהן אטלן אומר כי "לנוכח מחירי הדיור המאמירים והצפיפות הגדולה במרכז, ההגירה בנגב הופכת לחיובית".
"הנתונים בהחלט מעודדים, והם משקפים מגמה הולכת וגוברת של קהילתיות בערי הנגב", אומרת בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית ארץעיר, לקידום קהילתיות עירונית, השותפה בכנס.
רוני וידידיה גולדברג־סנה חיו בדירה ברמת גן, עד שהחליטו לשנות כיוון ועברו לדימונה. לדברי רוני, "עברנו לדימונה ואני מרגישה כאילו נולדתי פה". רוני וידידיה, נשואים פרק ג' בחיים, הם הורים לחמישה, ולשניים קליניקה לטיפולים הוליסטיים בדימונה. רוני עבדה כמנהלת משאבי אנוש בחברת הייטק, וידידיה עבד בנתב"ג, אבל בשנים האחרונות, אחרי שכיסו את כל החובות, הם חיפשו לקנות דירה בתקציב סופי של 350 אלף שקלים, וכך הגיעו לדימונה.
גם מורן ונדב סגל, נשואים והורים לשני ילדים, לביא בן 5.5 ואילון בן שנתיים, עברו דרומה. מורן מספרת כי "גרנו בפתח תקווה ועברנו לירוחם. הרגשנו אז שאנחנו בתקופה לא כל כך טובה כלכלית, תעסוקתית וגם מבחינה חברתית". לדבריה, מלבד ההבדלים ביוקר המחיה, "מה שהכי קסם לנו זה החיבור לקהילה, ומקום שאנחנו מרגישים משמעות עם יכולת לממש את הפוטנציאל שלנו. ירוחם היא קהילה גדולה, שבה יש איים קטנים של קהילות שכולם מכבדים זה את זה". נדב מוסיף כי "תמיד מדברים על הלחץ והמרוץ במעמד הביניים. היום אני מבין שהלחץ נובע מעצם המגורים במרכז הארץ".