מרדף מתמשך, שראינו כבר מאות פעמים
"הנערה ברשת העכביש", ארה"ב 2018
שמונה שנים אחרי שדיוויד פינצ'ר ורוני מארה הגישו את "נערה עם קעקוע דרקון", ותשע שנים אחרי שהטרילוגיה השבדית המקורית הפכה את הנערה המקועקעת המקורית, נומי ראפאס, לשחקנית מפור סמת, אולפני סוני מאתחלים את הסדרה מחדש עם "הנערה ברשת העכביש".
הפעם קלייר פוי )"הכתר"( היא זו שמ גלמת את ההאקרית הפאנקיסטית פמי ניסטית ליסבת סלאנדר, כאשר העלילה )ששולחת אותה לגנוב תוכנת מחשב, מס בכת אותה עם גנגסטרים רוסים ומציבה אותה מול אחותה התאומה המופרעת( מבו ססת בחופשיות רבה על הספר הרביעי בס דרת "מילניום" )והראשון שלא נכתב בידי יוצר הסדרה, סטיג לארסון, שמת ב .(2004
הבעיה העיקרית ביצירתו האפלה, המסוגננת ונטולת הייחוד של פדה אל ווארז )"לא לנשום"( היא הסתמיות שלה. ספרי "מילניום" אמנם לא נחשבו "ספרות גבוהה", אך ברגע שמתחילים לקרוא אותם, קשה מאוד להפסיק. לא כך עם הסרט הזה. התסריט שעימו עובד אלווארז מרדד את עלילת הספר, מקטין את מספר הדמויות באופן קיצוני ומסתפק בבניית מרדף מת משך, שראינו כבר מאות פעמים בעבר.
בתוך כך, שותפה הנאמן של סלאנ דר, העיתונאי החוקר מייקל בלומקוויסט )סווריר גודנסון(, שתמיד משחק תפקיד מרכזי בהרפתקאותיה, נדחק לשוליים, ובהיעדרו, סלאנדר משילה כל ממד אנו שי והופכת לגיבורת על כל יכולה. מדובר בהחלטה אומללה, בלשון המעטה.
חלק מהבחירות שעשה אלווארז בוודאי נבעו מאילוצים תקציביים, שכן הסכום שהועמד לרשותו הוא בערך חצי מזה שקי בל פינצ'ר. ובכל זאת, קשה להתרשם מסי פור המוצא הבנאלי שנתפר עבור סלאנדר, ובלתי אפשרי להתרגש מההתרחשויות הד לוחות שמעסיקות אותה. גם כי הן שואבות יותר מדי השראה משני סרטי ג'יימס בונד )"סקייפול" ו"ספקטר"(. אבל גם, ובעיקר, מפני שאלווארז מנסה להקים כאן בניין רב קומות מבלי להניח קודם את היסודות.
בשורה התחתונה, "הנערה ברשת הע כביש" כל כך להוט לבנות את המיתולו גיה של הדמות הראשית שלו ולתכנן את סרטי ההמשך, עד שהוא שוכח להשקיע את המאמץ הדרוש כדי שנרצה להמשיך לצפות בדמות הזאת. ליסבת סלאנדר ראויה ליותר.
ציון: 4