ליאור יעקבי

בסתיו 165 לפנה"ס התרחש קרב אמאוס )באזור לטרון(, השלישי בסדרת הקרבות בין החשמונאים לממלכה הסלווקית, שהסתיים בניצחון אסטרטגי מזהיר של יהודה המקבי. בעקבות התחזקות החשמונאים ביהודה, עד כדי סיכון הכיבוש הסלווקי בירושלים, ביקש מושל העיר לשלוח צבא גדול לאזור, כדי לדכא סופית את המרד. אנטיוכוס הרביעי שלח צבא סדיר גדול בפיקוד אחד המושלים, ניקנור בן פטרוקלוס, ולצידו הגנרל גורגיאס. הכוח מנה כ 20 אלף חיילים ו 7,000 פרשים, ומולו התייצבו כ 6,000 לוחמים יהודים. בדרכו לירושלים התפצל צבא ניקנור לשניים. המהלך נודע ליהודה והוא החליט לנצל את המצב לטובתו. עם עלות השחר תקפו לוחמיו את המחנה הסלווקי המפוצל והביסו אותם. הכוח הנותר בפיקודו של גורגיאס שמע על התבוסה, והחליט לסגת ללא קרב. בקרב זה גילה יהודה כישורים אסטרטגיים מעולים, יכולת מצביאות ותעוזה רבה, שחיזקו את כוחו באזור ירושלים.