הגמר הארוך בהיסטוריה

שביום תי קבוצות בריו נגרו, ארגנטינה, נפגשו

ראשון כלשהו ב 1958 למשחק צמרת. התוצאה היתה 1:2 כשבתוספת הזמן השופט הר מיניו סילבה שרק לפנדל לזכות הקבוצה שהיתה בפיגור, וזאת שגם מעסיקה אותו בדרך לא דרך. נקודה לבנה לא היתה על הדשא המצהיב, אז השופט נאלץ לספור 12 צעדים. הוא התחיל בהליכה מדו דה, אבל איפשהו בדרך ספג אגרוף ונפל על הדשא עם אף מדמם. השופט, אפילפטי כבן ,40 לא קם.

במקום התפתחה מהומה כל כך גדולה, שנמש כה עד רדת החשכה. השריף של העיירה הקטנה הגיע עם פנס, הביט על המתרחש, והחליט שיש לדחות את המשחק. המשטרה המקומית הכריזה על מצב חירום, ומינהלת הליגה קבעה בשלישי פגישה בהולה. לאחר דיונים קדחתניים, הוחלט לחדש את המשחק ביום ראשון הבא, באותו המגרש, ללא קהל, ולבצע אך ורק את הפנדל.

למחרת, ביום רביעי, הגיעו כולם לאצ טדיון המקומי. במגרש האימונים השקט עמדו שחקני הקבוצה בטור ארוך, ובעטו פנדלים לשוער - "החתול" דיאס. חלק מהפנדלים נכנסו, את חלקם הדף, אבל האיש היה טרוד. "הבועט שלהם תמיד בועט ימינה?" שאל. "כן", ענה נשיא המוע דון בחליפה השחורה. "אבל הוא יודע שאני יודע את זה", תהה דיאס. "אז תזנק שמאלה וזהו", הציע מישהו אחר. השוער גירד בראשו, "לא, אני יודע שהוא יודע שאני יודע". יום ראשון הגיע. 20 משאיות עם אוהדים יצאו לאצטדיון, אבל המשטרה המקומית לא הסכימה להכניס איש. רדיו או טלוויזיה לא היו, אז אחד האוהדים טיפס על עמוד ושידר את המתרחש. הפנדל נקבע לשעה שלוש. שתי הקבוצות עלו לכר הדשא בבגדי משחק, כאילו לפניהן 90 דקות מלאות. השופט סיל בה, שהספיק להתאושש, קלט את השחקן שהכה אותו שבוע קודם לכן וביקש להוציא אותו מייד. רק אחרי שיצא, ספר 12 צעדים והניח את הכדור שאותו יבעט לשערו של דיאס, החלוץ קונסטנטה גאונה.

הפחד ממהומות אילץ את כוחות הביטחון לפנות את המגרש מכל מי שאינו שחקן, והפנדל נדחה לש לוש וחצי. קונסטנטה, רזה ושרירי, כבר עמד חסר סבלנות לקראת הפנדל שעליו התאמן כל השבוע. רק ברבע לארבע נשמעה השריקה.

השופט סילבה, אפילפטי, רק נזכיר, נפל אל הדשא נרגש ברגע שהבעיטה יצאה לדרך. דיאס זינק ימינה, מתח רגליים והדף עם קצות האצבעות. הכדור קיפץ, הבלם מיברלי הרחיק לקרן, אבל הכ ניסה לרחבה היתה מוקדמת. הקוון, שראה הכל, רץ אל השופט המעולף וצעק: "לא חוקי".

מחוץ למגרש החלו לזרום דיווחים סותרים על הפנדל ועל מצבו הבריאותי של השופט. חגיגות התערבבו במהומות. רק כשהשופט התאושש ושמע מה קרה לו, הוא הודיע כי החוקה קובעת שיש לב עוט את הפנדל שוב. אז אל הפנדל המחודש הגיע הבועט חסר ביטחון, השופט נשען על הקוון כדי לא ליפול, ומחוץ לאצטדיון צפירות מכוניות שהתער בבו במהומות. בתוך כך, הבעיטה נבעטה. דיאס קפץ שמאלה, והדף. "כשתהיו זקנים, יהיה עליכם לספר שראיתם את 'החתול' דיאס", אמר הגיבור לילדי העיר, "הרי אף אחד לא יזכור את המשחק הזה".

אוהדי ריבר מציפים את רחובות מדריד