Israel Hayom

לכלול את "נובי גוד" בחגים הישראליים

- יונתן דובוב יונתן דובוב, יו"ר צעירי הבית היהודי, נולד במולדובה

כל רוסי בעולם יודע שב 31.12 כל המשפחה מתכנסת, שותים וודקה, אוכלים הרינג, שומעים מוזיקה קלאסית, ובחצות לא כל כך מתנשקים אלא מדליקים טלוויזיה לנאום המסורתי. החג הזה, "נובי גוד", היחיד בלוח השנה הקומוניסטי, נשאר חקוק בקרב יוצאי בריה"מ ברחבי העולם וגם שם. 30 שנה אחרי נפילת מסך הברזל והחזרת חופש הפולחן, נובי גוד עדיין נחגג ומסמל את המשפ חתיות הרוסית מול השלטון שניסה לדכאה. מזכיר לכם משהו?

גל העלייה הגדול מבריה"מ בשנות ה 90 הביא ארצה המון עו לים בעלי השכלה גבוהה. החממות הטכנולוגיו­ת שהוקמו אז היו הבסיס ל"אומת הסטארט אפ" כיום. העולים התברגו בפוליטיקה, ענף הבנייה אויש ברובו על ידי מהנדסים אזרחיים שלמדו פיתוח עירוני במוסקבה כדי ליישמו באשדוד, והפכו את ישראל למ עצמת שחמט, דוגמנות ותרבות. מהפילהרמונ­ית ועד לתיאטרון גשר, התרבות קיבלה זריקת איכות משמעותית. במצבה של יש ראל דאז, הם הצילו את המדינה.

רבים מהעולים, חלקם מתחושת התנשאות וחלקם מניכור, העדיפו להסתגר בשכונותיהם ובמנהגיהם במקום להיטמע. אחד המנהגים היה נובי גוד - ציון השנה האזרחית החדשה - המועד היחיד )והאזרחי( שהיה מותר לחגוג בפומבי. 70 שנות קומוניזם ומשטרה חשאית הורידו את ליל הסדר ויום כיפור למחשכים. קיום ברית המילה היה לא חוקי וגבל בסיכון מקום העבודה, וקביעת היותך יהודי היתה יותר לפי קללות השכנים, ופחות לפי האמא. החג היחיד שבו הותר להרים את הראש היה נובי גוד, ועל הדרך להעביר קצת מהמסורת היהודית של סבא וסבתא לנכדים ולמשפ חה. זה לא היה מחזה מוזר לראות שולחן נובי גוד עם נרות חנוכה דולקים. סמיכות המועדים וההיתר לחגוג הביאו לשילוב הייחודי.

בארץ יש מספיק חגים ושבתות. כבר לא צריך לחשוש לאכול מצות בליל הסדר או לעשות ברית מילה; אבל נובי גוד נשאר צרוב בתודעת יוצאי בריה"מ, גם ממרחק הזמן. זהו חלק משמעו תי מהזהות הרוסית של העולים, שהעבירו אותו לילדיהם. דווקא בישראל הוא כמעט נעלם מהתודעה, בין שבשל הזיהוי הבעייתי עם סילבסטר והתאריך העמוס ממילא באירועים, ובין שבשל הסתגרות קהילת העולים. אבל בעידן של זהויות מרובות מגלים אותו מחדש, ומסתבר שאפשר לחגוג גם את חנוכה וגם את נובי גוד, בדיוק כשם שחוגגים פה את הסיגד האתיופי, חג ההודיה האמריקני והמימונה המרוקאית. כולם הפכו לחגים כלל ישרא ליים, ובצדק. אולי לא כל המנהגים מתאימים )כמו היולקה - עץ האשוח(, אבל רוחו של נובי גוד צריכה לקבל את המקום הראוי לה ברשימת המועדים הישראליים.

 ??  ??

Newspapers in Hebrew

Newspapers from Israel