מאורת העכברושים הפוליטית

לפני כשני עשורים פרסמתי ספרון קצר המתאר את חייה של קהילת עכברושים במשך השבוע האחרון לקיומה. בימים אלה אני נזכר שוב באותה עלילה.

אלה היו מילות הפתיחה של הספר "בספינה הטובעת": "בפינת המאורה רחשה מהומה אדירה. מבעד לציוצים בקע קול רפה של חרחורי גסיסה. עכברוש שחור )המנהיג(, שהשיבה זרקה בפניו ובז נבו, היה נתון בפרפורים אחרונים. רעיו האפורים כבר נעצו שיניהם בגופו הקשיש. קהל גדול של עכברושים שחורים, בעלי פרווה מב ריקה וזנבות יפים וארוכים, התכנס בפינה נגדית של האולם הגדול. הם ניהלו ויכוח ער עם עכברושה צעירה ואפורת פרווה, שפתחה שוב ושוב במילים 'יש שלוש סיבות'. נבצר ממנה להגיע אל מעבר לשלוש המילים האלה. הציוצים הרמים שהקיפוה כפו עליה פעם אחר פעם לחזור לראשי הדברים המחוכמים בעיניה. לפרקים היתה משמיעה תחילה צווחה קלה ובלתי מנומסת. היא השתדלה להב ליעה ככל האפשר, אך הכאב, פרי הנשיכות התכופות בזנבה, מנע ממנה, למרבה הצער, התנהגות נאותה יותר..."

הפרק הראשון מסתיים במילים הבאות: "שמש אביבית חיממה את הרחבה הקטנה ליד פתח המאורה. חתול גדול מידות - אדום שיער ובעל ניבים ארוכים ולבנים, התמתח בעונג והמהם בהנאה ובעו שר. הציוצים הרכים שבקעו מבעד לפתח שעשעו אותו. מניסיונו הרב, שניכר היטב בבטנו העגלגלה, ידע כי טעמם של קוצר ראות, אנוכיות ושבטיות - אפורה גם שחרחרה - מתוק משמנת בדבש".

זכיתי להעניק את הספרון האמור במתנה לפוליטיקאי בכיר שנים אחדות לאחר שנכתב. הוא עיין בכובד ראש בעמודים הראשונים. פתאום פרץ בצחוק גדול ובלתי נשלט. כשנרגע נפלטו מפיו שתי מילים. "הייתי שם", אמר.

האומנם מדובר בעלילה דמיונית? 12 ראשי ממשלה היו לישראל עד כה: דוד בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס, אהוד ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. ראש ממשלה אחד נרצח. אחר מת משיברון לב. ראשי הממשלה האחרים סיימו את הקריירה במפח נפש. בנימין נתניהו טרם סיים את כהונתו, ועל פי הסקרים, קיימים סיכויים טובים שירכיב את ממשלתו החמישית לאחר הבחירןת. בי נתיים דומה שנתניהו מתפקד בנחישות בכל הזירות, אך אין ספק שרעיו ואויביו נועצים בו את שיניהם החדות.

הפוליטיקאי שעליו סיפרתי בקטע קודם היה איש מפלגת העבו דה. לאחר הודאתו "הייתי שם", הוסיף ואמר: "גם הטובים באנשים הופכים לחיות טרף מרגע שכף רגלם דורכת במאורת העכברושים הפוליטית". אני זוכר היטב את הדברים הללו כל אימת שנבחר מנהיג חדש למפלגת העבודה. בן גוריון, שייסד את מפא"י ב ,1930 היה היחיד מחברי הכנסת של מפא"י, אחדות העבודה ורפ"י, שלא נמנה עם מייסדי מפלגת העבודה ב .1968 חילופי הגברי בהנהגת המפלגה מאז ועד היום מדהימים בתכיפותם. עתה ננעצות הסכי נים בגבו של אבי גבאי.

סיפור מאורת העכברושים מסתיים באובדן טוטאלי. הלוואי שגו רלה של ישראל השסועה והמסוכסכת יהיה שונה בתכלית.