המרוץ המלוכלך יוצר סלידה מהבחירות

נקעה נפשם של רבים, יש להניח, למראה ולמשמע המראות והקולות שבקעו בימים אלה מזירות האירועים המפלגתיים. לא נחסכו מן המשתתפים הגידופים שהטיחו יריבים אלה באלה. במ פלגה אחת כונה המנהיג רודן ושקרן, וכיוצא באלה כינויים. במ פלגת השלטון משרת מיעוט של ח"כים, שאופי תפקודם הכתים לא רק את סיעתם אלא את בית המחוקקים כולו. מנהיג מפלגת השלטון, ראש הממשלה, מוטרד מתוכן ההחלטות שעתיד לפרסם היועמ"ש בעניינו. מפלגה אחרת התייתמה מהנהגתה, לאחר ששני שריה ערקו במפתיע והקימו גוף פוליטי מתחרה.

דומה שהאווירה העכורה לא פסחה על שום מפלגה, ואנו רק בתחילת המערכה. יש להניח כי רבים חוככים בדעתם, כמוני, האם ראוי שאתן את קולי למועמדים כאלה? האם לא אחזק בה צבעתי, למשל, את המנהיג שכונה שקרן או רודן? ואולי אף ראוי כי ייענש ציבורית הרמטכ"ל לשעבר, המוסיף לזלזל ולהעליב: הוא עומד לחזר אחר קולי, אך מונע ממני מידע על תוכניותיו.

ההצבעה בבחירות הקרובות, כך נראה, תיחשב כפרס למפלגה זו או אחרת, למרות חלקה ביצירת מעטפת הכיעור של החיים הציבוריים. כבר הספקנו לשכוח את רוחן של ישיבות הכנסת היוצאת, שהיו"ר היוצא שלה, ח"כ אדלשטיין, קונן על אופייה.

אבל יש בידי האזרח דרך "להעניש" את הנבחרים הסוררים, המרעיפים עלינו סגנון שווקים גס. לא מוכרחים להשלים עם המוסכמה כי אלה פניה של הפוליטיקה, שזו המציאות ואין מה לעשות.

דווקא יש מה לעשות, או ליתר דיוק, יש מה לא לעשות: להישאר בבית ביום הבחירות. הרי אין בידי האזרח אמצעי אחר שיש בו כדי להעניש את המפלגות על התנהגות סוררת, שאינה פוסקת. רק כאשר החיזור המוקלט אחר קולות הבוחרים יהיה עקר ויסתיים בטריקת הטלפון בהישמע תחינת החיזור אחר קולו של היחיד, יבינו המחזרים כי עמלם לקראת ההצבעה הוא לשווא.

ההצבעה אינה חובה. היא אינה חובה לפי חוק, לא לכנסת ולא לרשויות המקומיות. קיימות מדינות דמוקרטיות המטילות חובה חוקית להצביע, וכל העובר על החוק צפוי לקנס. בלגיה, ארגנ טינה ומדינות נוספות הטילו חובת הצבעה בבחירות. באחרונה אישרה גם הודו חובת הצבעה בחוק.

הימנעות מהצבעה היא צעד הנחשב לסותר את הדמוקרטיה. אך מנהיגי המפלגות וחלק מנבחרינו המאיסו ועוד ימאיסו עלינו את החיים הדמוקרטיים בימים הבאים. האין זה ראוי כי יוטל עונש על מי שחוטא בהעכרת החיים הציבוריים וביצירת תחו שת גועל? כל עוד ענישה כזאת נעשית בצו מצפונו של היחיד, ההימנעות אינה בגדר חטא - היא העונש על החטא.