גבירותיי ורבותיי, ככה יוצרים להיט

"יאסו", סטטיק ובן־אל, עדן בן זקן וסטפן לגר

פחות מדקה אחרי שהשיר החדש עלה לאוויר, התמלא העמוד שלו ביו־טיוב בתגובות: "לייק מי ששמע לפני המיליון!", "לייק מי שצופה לפני ה־001 אלף", "לייק אם אתם צופים עם גרביים" ו"אני בין הראשונים, מי שחושב כמוני לייק".

עשר דקות אחרי שהשיר עלה לאוויר - הסרטון צבר כבר יותר 10,000־מ צפיות. אחרי חצי שעה: 30 אלף צפיות, וסביר להניח שהקצב הזה, של אלף צפיות בדקה לכל הפחות, יימשך עוד זמן מה.

ואין זה פלא, הרי זו היתה מטרת השיר מלכתחילה, וזו הסיבה שצורפו יחד כל השמות הללו. סטטיק, ג'ורדי וסטפן כתבו, בן־אל תבורי ועדן בן זקן הצטרפו בביצוע - והמשימה בוצעה בהצלחה. "יאסו" הוא למעשה מלאכת מחשבת מתמטית שעושה שימוש בכל הנוסחאות הבטוחות - אלה שעבדו עבור כל אחד מהאמנים הללו בנפרד. אין גימיק, שטיק, קאץ' פרייז או מאפיין ז'אנרי (מקורי או נדוש) שלא נכנסו לסלט היווני הזה.

הקול הגבוה, הצורם והמוגזם של עדן בן זקן חורך את עור התוף כבר בהתחלה. סטטיק מציג את המשתתפימוס סטייל מיקונוס. חריזה של כמה מילים שמסתיימות בֶאל מזכירות מדי שירים אחרים של בן־אל. מסיבה רווית אלכוהול, מחמאות לבחורה שבא לאכול, ראפ, סוואג, בום בום - והרי לכם מיליוני צפיות. קל.

"יאסו" פונה לילדים ולתחנות הרדיו, ואין צל של ספק שהוא יצליח - הן במדד הצפיות והן במדד ההשמעות. ממוחזר ככל שיהיה, השיר עושה שמח, מידבק משמיעה ראשונה, ואף מחזיר את הכבוד לסטטיק ובן־אל אחרי הניסיון הלא מוצלח לתרגם את "סלסולים" לאמריקאית.

מה בנוגע לערכו האמנותי של השיר? לא נראה שיש טעם להתעכב על זה.

גם כשבן־אל הוגה את המילה "ּבֹוזֹוקי" (ולא ,)bouzouki לא נראה שזה משנה משהו למישהו. העיקר שהשיר יביא ת'מיליונים. לייק מי שמסכים.

צילום: משה נחמוביץ נוסחה מנצחת: בן־אל, סטטיק, בן זקן וסטפן