הטלפון של הדס שטייף

על התככים שבמרכזם עמד נוה במסגרת שוק הקח תן של בחי רת השופטים עוד נשמע ונלמד בהמשך, אבל חקירה המבוססת על פריצת טלפון נייד, לכאורה, בידי עיתונאית גל"צ, היא הדבר המ זעזע באמת. אפשרות לפעולה עיתונאית בשירות חוקרי המשטרה והפרקליטות מפחידה הרבה יותר מכל המיוחס לנוה. מעשיה של שטייף הם מסוג שיתוף הפעולה בין עיתונות מוקיעה פרוודאית לבין המשטרה, כמקובל במדינות של רודנות טוטליטרית. כך נראית רדיפה. אזרחים ואנשי ציבור מרגישים היום מאוימים יותר, הודות לדרך שבה הפרקליטות וכלי תקשורת חזק מסוגלים לרדוף ולסגור על אישים שונים.

התפלפלות על גבולות האתיקה ביחס לפעולה זו של כתבת גל"צ היא מחוץ לנקודה העיקרית. ייתכן שיש כאן הרבה מעבר לאפשרות של עבירה אתית. אין פלא שהאתר המתיימר לבקר את התקשורת, "העין השביעית", התמקד בזווית האתית בלבד. מה אפשר לצפות מאתר המשמש לפיאור תקשורת הזרם המרכזי על "כוכביה", ואינו עוסק כלל בנזק שהתקשורת הישראלית גורמת זה זמן רב לדמוקר טיה? המקרה של "הטלפון האדום של גל"צ" היה צריך לגרום לזעזוע. אך "העין השביעית" מייצג את מהותה של התקשורת הישראלית; הוא לא מבקר תקשורת אלא משקף את חולייה.

משמעות פעולתה של שטייף היא שהתחנה הצבאית מילאה תפ קיד של זרוע חוקרת מטעם המשטרה והפרקליטות. אפילו האגודה לזכויות האזרח, שאני מתקשה לזכור מתי הזדהיתי לאחרונה עם הצהרה שלה, הניפה דגל שחור. הפעולה של שטייף מעלה מאליה את השאלה, האם ובאיזו מידה היא שונה משאר כתבי המשטרה, הפלילים, וכן כתבי העל המכונים "תחקירנים". על פניו, היא אינה שונה מהותית. היא רק עשתה את מלאכתה העיתונאית בצורה גסה ובוטה יותר. אפשר להניח ששאר הכתבים מופעלים בשירות האס טרטגיה המשטרתית והפרקליטותית במצוד שלה אחרי גורמי ציבור שונים בדרך כלשהי. על כך יש הסכמה. שני גופי האכיפה יוצרים אקלים של אשמה והרשעה באמצעות סוכני התקשורת שלהם.

התקשורת הישראלית ייחודית בעולם בהזדהותה עם המשטרה ועוינותה לציבור האזרחים. אבל ההיזון החוזר בין כתבים למש טרה בקידום חשדות וחקירות, נמצא כמובן תחת מעטה של חסיון מקורות. לפי עדותו של ראש המודיעין לשעבר במשטרה, גיא ניר, הדס שטייף היא חלק מהמערך המודיעיני של משטרת ישראל. זו אמירה מדהימה. בסופו של דבר, כפי שאפשר לראות גם במקרה של חקירות טראמפ וגם במקרה של נתניהו, חומרים שהגיעו לתק שורת בכוונה כדי ליצור חשד הם שהתניעו חקירות שאין להן סוף, ומטרתן להפיל את השלטון.

בארה"ב, בזכות השקיפות הרבה וסמכות ועדות הקונגרס לחקור בשבועה את הגורמים המעורבים, ניתן לקבל מושג על התהליך שהזין את חקירות התובע המיוחד מולר. בישראל נאלצים להסתפק באמירת המפכ"ל לשעבר אלשיך, "ייזהר כל אחד מהמזכירה שלו ומהנהג". זו אמירה הלקוחה מתרבות של מדינת משטרה. "העין השביעית" הוא אתר בעל ציפוי של כתיבה המתחזה לאיכותית, אך למעשה הוא שופר של עיתונות החותרת למדינת משטרה.