חוק הלאום: חוק מובן מאליו שנחקק באיחור של 70 שנה
שנה לחוק הלאום, שקבע כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ● מתנגדיו ממשיכים לזעוק "חוק גזעני", אך בבית המשפט כבר פוסקים על סמך החוק ● וגם: בג"ץ והעתירות ההזויות שבפתח
ברוב של 62 ח"כים אישרה הכנסת לפני שנה בדיוק את חוק הלאום, ובשמו המלא - חוק יסוד: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.
אישור החוק עורר ויכוח כבר מגל גולו הראשון בכנסת ה ,18 כאשר אבי דיכטר - אז ח"כ באופוזיציה מטעם סיעת קדימה - הניחו על שולחן הכנסת, אולם נאלץ להורידו בלחץ יו"ר מפלגתו ציפי לבני. בכנסת ה 19 שוב נעשו ניסיונות להביא את החוק לאישור, ושוב בלחץ האופוזיציה הוסרה ההצעה מסדר היום. עד לה חלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את החוק, שאושר בכנסת ה 20 ב 19 ביולי .2018
החוק נפתח במילים "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל". אחריו מגיעים סעיפים העוסקים בה סדרת מעמד הדגל, הסמל, השפה, הימים הלאומיים ועוד. החוק קובע שהמדינה תהיה אחראית להבטחת שלומם של בני העם היהודי הנמ צאים בצרה בשל יהדותם, וכן לה בטחת שלומם של כל אזרחי ישראל הנמצאים בצרה בשל אזרחותם. גם חוק השבות משתדרג למעמד של חוק יסוד, וכן ערך יישוב הארץ על ידי יהודים מצוין אף הוא.
דיונים סוערים
עיקר ההתנגדות לחוק מצד גורמי האופוזיציה נובע בגלל מה שלדב ריהם צריך להיות כתוב בו אך נעדר ממנו. הם דורשים להוסיף את המילה "שוויון" על מנת שלא להפלות לא יהודים; אחרים רוצים לראות את המילים "לרוח מגילת העצמאות" בחוק על מנת שלא לתת תחושה שחוק הלאום נוצר כדי להחליפה.
הדיונים במליאת הכנסת ובוועדות היו קולניים ויצריים. ח"כ שלי יחי מוביץ' כינתה אותו "גזעני ומתועב". ח"כ יעל גרמן אמרה שאסור לשתוק לנוכח ה"עוול" שבחוק וציינה כי זהו לקח "שלמדנו במיידאנק". בני גנץ אמר לראשי המחאה הדרוזים כי בכ וונתו לשנות את חוק הלאום, אך כע בור יממה כבר הסביר כי אולי יעביר חוק מיוחד עבור הדרוזים.
זכויות הפרט
תומכי החוק, ובהם ראש הממשלה, טוענים כי ערך השוויון קשור לזכויות הפרט, אולם לא לזכויות הלאום של העם היהודי. לדבריהם, חוקי יסוד שנחקקו כבר בשנות ה 90 מגדירים את זכויות הפרט וקובעים שוויון אז רחי מלא בין יהודים לאלה שאינם. אולם חוק הלאום, היות שהוא עוסק בזכויות לאומיות בלבד - במקרה זה אין שוויון, וגם לא יהיה.
בשנה שחלפה מאז אישורו הס פיק בית המשפט להטות לפחות שתי פסיקות לאורו: בספטמבר פסק שופט המחוזי, משה דרורי, לטובת נפגע טרור שתבע את חמאס כי על ארגון הטרור לשלם לו פיצוי בסך 7 מיליון שקלים, תוך שהוא מציין בפסיקתו כי בהחלטתו נשען על חוק הלאום. השופט ציין בהחלטה כי "חוק היסוד אינו דקלרטיבי בלבד", וכי "חזקה על הכנסת, כרשות מכוננת, כי הוציאה תחת ידה חוק יסוד שניתן יהיה לע שות בו שימוש בבתי המשפט".
בפסק דין נוסף של השופט דרורי נקבע שמדינת ישראל היא המקום המתאים לדיון בתביעת נזיקין שה גישו שתי נוסעות יהודיות, תושבות ארה"ב, נגד חוטפי האונייה אקילה לאורו באוקטובר .1985 במשפט נפסק כי על סמך חוק הלאום, כי יש לקיים את הדיון בישראל.
17 עתירות
מאז אושר החוק הוגשו 17 עתירות לבג"ץ, שטרם מסר את פסיקתו בע ניין. העובדה שבית המשפט העליון לא דחה אותן על הסף עוררה ביקו רת מצד הממשלה והכנסת, שטענו כי אין בסמכותו של בג"ץ להתערב באישור חוקי יסוד, שהרי בג"ץ עצמו הוא שהקנה להם מעמד חוקתי אחרי אישור חוקי היסוד של שנות ה .90
האבסורד זועק לשמיים כאשר בו חנים את העתירות עצמן: עו"ד אורלי נוי והסופר סמי מיכאל עתרו בשם "המזרחים" נגד החוק. לטענת הק בוצה, "זהו חוק אנטי יהודי המדיר את ההיסטוריה והתרבות הערבית, הרבנית הפופולרית והעכשווית, של יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, מחזק את נחיתות התרבות היהודית ערבית במרחב הציבורי, ומעגן ברמה החוקתית את תעודת הזהות של מדי נת ישראל כאנטי ערבית".
עתירה נוספת היא ה"אשכנזית". 81 עותרים ממוצא אשכנזי טוענים כי "'ההתנגדות לחוק הלאום נובעת מכך שהוא מגדיר אותנו, האשכנזים, כמ עמד על בישראל. חוק הלאום מגדיר אותנו האשכנזים כאדוני הארץ. אנח נו רוצים לחיות כשווים בין שווים עם כל תושבי הארץ. איננו רוצים להיות ראשונים בשרשרת המזון החברתית, בעלי פריבילגיה לא הוגנת זו".
האבסורד הגדול ביותר הוא לא העתירות עצמן, אלא העובדה שבג"ץ קבע שהוא אכן עומד לדון בהן, ולא דוחה אותן על הסף, עד לרגע זה.