המהפך בימין החדש: צעד מתבקש לפני האיחוד הגדול
את היעד הראשון כבשה אתמול איילת שקד, אבל מבחינ תה זו רק תחילת הדרך. כבר בנאומה הראשון כיו"ר הימין החדש סימנה את יעד הכיבוש הבא: ראשות איחוד מפלגות הימין. חלק הארי בנאומה עסק בפנייה לרב רפי פרץ לפנות את מקומו ולאפשר לה להוביל את הרשימה המשותפת. אחרי שתכבוש גם את הפסגה הזאת, תמצא את עצמה בנקודת הזינוק הטובה ביותר לחיבור לליכוד ביום שאחרי נתניהו.
בעוד נתניהו עדיין לא יודע אם היה עדיף למחנה הימין לרוץ עם מפלגה אחת מימין לליכוד או שתיים, כפי שמעוניין למשל בנט, גם לרב רפי פרץ התלבטות אם לפנות את מקומו לשקד או להתבצר במקום הראשון. שקד יכולה להביא יותר מנדטים ממנו, את זה הוא יודע, אבל יש פה מבחינתו גם את הצד הערכי. שקד ובנט פיצלו את מפלגת הציונות הדתית והביאו לכך שמחנה הימין לא הצליח להרכיב ממשלה. פרץ היה מצפה מהם כעת להגיע למשא ומתן על איחוד במידת הענווה הדרושה, ולא באמצעות קמפיין שהולך לו על הראש. נדמה שרק במציאות הפוליטית הישראלית מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה אבל מצליחה בסקרים, מב קשת להשתלט על מפלגה שגברה עליה רק לפני שלושה חודשים בתוצאות האמת.
מצד שני, איילת שקד מביאה איתה מה שבנט לא הביא כשהוא עמד בראשות המפלגה שהקים. היא כנראה נהנית מכוח אלקטור לי בולט. כל זמן נוכחותה בפוליטיקה נזהרה שלא להסתכסך עם גורמים שחשבה כי ביום מן הימים תיאלץ לשתף עימם פעולה, כמו בנימין נתניהו, או כמו אנשי הציונות הדתית גם אחרי הפיצול לימין החדש. בעוד בנט ניהל קרבות והציב אולטימטומים )כולל האולטימטום שהביא את איילת שקד עצמה ללשכת שרת המשפ טים( - שקד שמרה מרחק, ניהלה את המלחמות שלה בעיקר מול המחנה הנגדי, וקטפה את הקרדיט ברגעים שבהם היה נחוץ לה.
לכן מהלך ההצרחה של בנט ושקד בראשות הימין החדש היה מתבקש, בין שפניהם לאיחוד נוסף ובין שבסופו של דבר יחליטו להתמודד לבד.
מי שעוד לא החליט הוא בנימין נתניהו. בס רטון הקצר ששחרר את מול, אמר ראש הממשלה כי בשלב הזה הוא עוד לא מתערב בנעשה מי מין לליכוד, אולם אם יהיה צורך, יתחיל לה תערב וינסה להנדס את המפה בהתאם לצרכיו. הסיבה היא כי נתניהו זקוק לזמן. החל מהיום יתחילו במטה הליכוד לבדוק מה קורה במפלגות הימין כשהן יחד או בנפרד, ובהתאם לכך יגבש את תוכניותיו. אם יראה שסכנת אחוז החסימה מרחפת מעל אחת משתי המפלגות, יפעל לחבר אותן.
אף שמדובר במהלך מתבקש, המהלך של בנט אינו מובן מאליו. על מנת לפנות את מקומו היה צורך באצילות נפש במידה מסוימת, ובנט גילה אתמול שגם תכונה זו התגלתה אצלו ברגע לא פשוט מבחינתו. אם תהיה רשימה משותפת, בנט יידחק למקום הרביעי ברשימה. ממנהיג הציונות הדתית הפך לגלגל רביעי, ואולי אפילו ללא תפקיד בממשלה הבאה. בנט נתפס בעיני רבים כאשם המר כזי בהובלת היוזמה הפוליטית שכשלה, ואתמול שילם את המחיר, שאותו גבה מעצמו.
אף שמדובר במהלך מתבקש, המהלך של בנט לא ברור מאליו. כדי לפנות את מקומו היה צורך באצילות נפש, ובנט גילה שגם תכונה זו התגלתה ברגע לא פשוט