הכי ישראלים שיש
נינג'ה ישראל, קשת 21:15 ,12 בפועל מדובר בטלוויזיה מצוינת במשקל נוצה, שעונה בדיוק לצרכים הנוכחיים שלנו כרגע ומספקת אסקפיזם מהחדשות הנוראיות המקיפות אותנו
הקרב בין "נינג'ה ישראל" לבין "המירוץ למיליון" הוא למעשה חלום הריאליטי האידיאלי. מדובר בתוכניות לכל המשפחה, בדגש על בני .14-7 העלילה לא סבוכה, הפורמט פשוט למדי ובניגוד לכל סוגי התוכניות עם החתונות או אלה שחושפות אותנו להתנהגות המוזרה של בני האדם ב"הישרדות", אין צורך להרחיק את היל דים מהמסך. בסופו של דבר, מדובר בתוכנית לכל המשפחה, ועוד בתקופה הזו בשנה שכל המשפחה מטפסת על הקירות של החיים האמיתיים, לא אלו ממסלול המכשולים בטלוויזיה.
עבור אלו שלא התייאשו עדיין מהטלוויזיה המסחרית הקלאסית, מדובר בתקופה הזו בשנה שהיא חגיגה אמיתית. אלו שמסוגלים להתמודד עם הפרסומות הבלתי נגמרות באמצע התוכנית, שבזמן שהן משודרות אפשר להתקלח ולהספיק להתנגב; התוכניות הללו עם התוכן השיווקי שעוד רגע נדמה שגם אצל הפאנצ'ר מאכער שלכם תהיה תחנה ב"המירוץ למיליון"; אלו שהפורמט הישראלי שלהן מכניס למיקסר את המקור וממציא אותו מחדש עם אורך בלתי נגמר )בערב ראש השנה סוף סוף נגלה מי ניצח בתוכניות הללו? עם ההצלחה הצפויה יש מצב שניפגש בסוף אוקטובר(; וכ מובן, הפעם אנחנו גם מקבלים את התוכניות הללו שלוש פעמים בשבוע. למה לא שש וספיישל במוצ"ש?
מה יש בהן בתוכניות הללו, שמצליח לגרום ליותר ממיליון ישראלים במצטבר לעקוב אחריהן, ולא למצמץ לרגע באופן קבוע? קודם כל הפורמט, זה שמצרף אותנו לט רנד העולמי. קחו לדוגמה את עניין הנינג'ה: מספר המטפסים בישראל יותר מהכפיל את עצמו מאז עלתה התוכנית לאוויר. בו בזמן בעולם שבחוץ החליטו להפוך את הטיפוס לספורט אולימפי, שינוסה לראשונה במשחקים האולימפיים בטוקיו בעוד כשנה בדיוק. ישראל רוצה לשלוח נציגים למשחקים האולימפיים לנוכח טירוף המשתתפים שיכולים להתח רות ברמות הגבוהות ביותר. "המירוץ למיליון", בניגוד לפורמטים אחרים, ממשיכה להצליח בעולם כולו, ובצדק. מה רע במרדף ובשדות תעו פה, יעד התיירות המועדף על הישראלים בקיץ ובכלל? תנו לנו שדות תעופה ותחרות, ואנחנו כבר נצפה בזה.
אפשר להמשיך להיות ציני לגבי התוכניות הללו, לדבר על כך שהפריים טיים שלנו הפך כולו לפשטות מהסוג הזה. אבל בפועל מדובר בטלוויזיה מצוינת במשקל נוצה, שעונה בדיוק לצרכים הנו כחיים שלנו כרגע ומספקת אסקפיזם מהחדשות הנוראיות המקיפות אותנו. במצבנו הנפשי והפיזי, איש לא דורש יותר.
נבחרת העתודה היתה האירוע הספורטיבי של הקיץ מבלי שאף אחד ראה את זה מגיע. אם מחברים רגע את הסיפור הזה לסיפור "הנינג'ה הישראלי", נדמה שהדימוי של הישראלי כגוץ, לא שרירי שתמיד יפסיד מול הגויים החסונים, הופך לא רלוונטי. פעם לא היו מייצרים יהודים בגדלים כאלה, ובטח לא בצורה כזו, שמקפיצים כדור טוב כל כך, אפילו יותר ממיקי ברקוביץ'. מה הפלא שהעם היושב בציון בחר לאמץ הקיץ הזה את גברברי ישראל, אלו בלי החולצה ואלו עם הגופייה בכחול לבן.