ההישג שמבשר את סוף דרכה של מרקל

בחירתה בשבוע שעבר של הפוליטיקאית הגרמנייה השמרנית, אורסולה פון דר ליין, למשרת נשיאת נציבות האיחוד האירופי, היתה ללא ספק אירוע היסטורי: לראשונה נבחרה אישה לעמוד בראש האיחוד האירופי, ולראשונה מאז הפיכת השוק האירופי המ שותף לאיחוד פוליטי, מדיני, חברתי וכלכלי - הוא יונהג על ידי אישיות גרמנית. גם 80 שנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, אין זה עניין של מה בכך.

אנגלה מרקל יכולה היתה להתענג על ההישג הכפול, הנזקף לזכותה, בשני תחומים החשובים לה מאוד: קידום שוויון הנשים ונרמול מעמדה של גרמניה. אך בחירתה של פון דר ליין העידה דווקא על סוף עידן הקנצלרית הגרמנייה. המערכת הפוליטית הג רמנית חווה זעזועים, וכשגרמניה אינה יציבה, כל אירופה רועדת.

פון דר ליין זכתה בקושי רב ברוב הנדרש בפרלמנט האירופי כדי לזכות במינוי. היחלשותן המשמעותית של שתי הסיעות הגדולות - השמרנים והסוציאל דמוקרטים - בבחירות האירופיות במאי, אילצה את שרת ההגנה הגרמנייה לשעבר להתרחק מביתה האידיאולוגי ולקושש קולות באמצעות תוכנית פעולה שנועדה לשדל את צירי השמאל, הסוציאליסטים והירוקים: יותר זכויות לעובדים והקפדה קנאית על איכות הסביבה. פון דר ליין ניסתה להעתיק את נוסחת ההישרדות של מרקל: טשטוש הגבולות הרעיוניים והפיכת הימין לשמאל לייט. נשיאת הנציבות העתידית נחלה הצלחה כזו שליוותה את מרקל מתחילת דרכה: ניצחון, אבל בקושי.

אובדן הזהות הרעיונית בהנהגתה של מרקל מתנקם כיום בשמרנים הגרמנים. בעשור האחרון מרובה המשברים העולמיים, עטתה מרקל את גלימת "הגרמנייה הטובה" - מגדלור הדמוקרטיה, הסובלנות והליברליות המערביות. היא נזפה בפוטין, התעמתה עם טראמפ, ופתחה את גבולות ארצה להמוני פליטים ומהגרים. היא הודיעה על סגירת הכורים הגרעיניים בגרמניה ונתנה לסוציאל דמוקר טים, השותפים לשלוש מממשלותיה, לנהל בדיעבד את המדינה באופן הקרוב יותר להשקפת עולמם מאשר לזו של חברי המפלגה השמרנית. השמרנים אמנם נהנו משמירת השלטון, אך החלו לה רגיש מחוסרי בית. כאן החלה נסיקתה של מפלגת הימין החדשה, "אלטרנטיבה לגרמניה".

בבחירות מחוזיות שייערכו בספטמבר ובאוקטובר בשלוש ממדינות מזרח גרמניה לשעבר, עשויה ה"אלטרנטיבה" להתחזק באופן משמ עותי על חשבון השמרנים. תוצאות גרועות בבחירות, נוסף על אלה של הבחירות לפרלמנט האירופי - הגרועות בתולדות השמרנים הגרמנים - יגבירו את הלחץ על מרקל לפרוש בעצם תקופת כהונתה הנוכחית. הסוציאל דמוקרטים יערכו לאחר הבחירות המחוזיות הערכה של תפקוד ממשלת "הקואליציה הגדולה", ולנוכח זעזועי הבחירות וההנהגה שחוו בחודשים האחרונים, הם עשויים להחליט על פירוק הממשלה. בתסריט כזה גרמניה תעמוד בפני אפשרות של בחירות מוקדמות בחורף או באביב, לפני שברלין תקבל את הנשיאות התורנית של האיחוד האירופי.

מרקל דאגה מבעוד מועד למחליפה בדמותה: אנגרט קראמפ קארנבאואר - פוליטיקאית חסרת כריזמה, שהגיעה מהספסלים האחוריים של מפלגת השלטון הנוצרית דמוקרטית וקודמה לצ מרת בשל רצון המנהיגה. ספק רב אם דמותה האפרורית תעניק לשמרנים את הדרוש לניצחון ברור בבחירות. הפופולריות שלה צונחת בהתמדה. גם מינויה לפני ימים ספורים כשרת ההגנה הח דשה, במקום פון דר ליין, לא יחזק בהכרח את תדמיתה הציבורית: בשנים האחרונות נחשפו אינספור שערוריות הקשורות למערכות הביטחון וההגנה בגרמניה, שהזיקו לשרי ההגנה.

לקיצו המסתמן של עידן מרקל יהיו קרוב לוודאי השלכות מש מעותיות על הקשר בין גרמניה לישראל. למרקל היתה מחויבות בסיסית לישראל וליהודים, שנבעה מהבנת חשיבות הקשר לגרמניה עצמה. מחליפתה משמיעה את הנוסחאות ההצהרתיות הנדרשות בעניין מכל פוליטיקאי גרמני, אך סביבתה המיידית, וגם המעט שאמרה עד כה לגבי ישראל, מרמזים שלא תלך בדרך קודמתה. מבחינה זו, לישראל יש סיבה לדאגה.