הקפה הוא רק תירוץ
קומיקאים במכוניות שותים קפה, נטפליקס
הקונספט האינטימי של ג'רי סיינפלד חוזר לעונה נוספת בנ טפליקס. למי שלא מכיר, מדובר בתוכנית ראיונות אחד על אחד המתקיימת תוך כדי נסיעה במכונית וביקור בבתי קפה. כל תחילת פרק מוקדשת להצגת המכונית על ידי סיינפלד, חובב מכוניות מו שבע )ברשותו כ 50 דגמי פורשה(. סיינפלד מתאים את המכונית לאורח שיפגוש, וכך שניהם מנהלים שיחה די שגרתית שעוברת דרך הקריירה של האורח, ההשפעות שגדל עליהן ונוף ילדותו.
בעונה הנוכחית מתארחים קומיקאים כגון אדי מרפי, סת' רוגן, ריקי ג'רוויס, מתיו ברודריק, ג'יימי פוקס, מריו ג'וינר, בריג'יט אברט ועוד. הם, כמו סיינפלד, מתרפקים על העבר ומגיעים לר זולוציות גבוהות של ניתוח סיטואציות.
קומיקאים בפנסיה או כאלה שכבר מזמן עברו את שיא הקריירה שלהם, כמו סיינפלד, יכולים להרשות לעצמם לעשות תוכניות כאלה, בידיעה שרוב הסיכויים שהן לא יעניינו הרבה אנשים. תכלס לא באמת אכפת לו מה אני או אתם תחשבו על התוכנית שלו, והווייב הזה עובר גם אל הצופים בבית. לא במובן של זלזול, אלא דווקא במובן הנונשלנטי של "אנחנו כאן מקשקשים לנו על מה שמעניין אותנו, תצטרפו אם בא לכם".
סיינפלד מראיין קומיקאים שונים, ודרכם הוא מספר גם את הסיפור שלו. הוא מדבר על חוסר הביטחון של קומיקאים, שלא מורגש על ידי הקהל, על הנגישות שלהם )גם כשהם מפורסמים( לקהל ולאנשים ברחוב, ועל הכסף הגדול שמרחיק את הקומיקאים מהקומדיה. ברבים מהראיונות הוא מדבר על השאלה מהי קומ דיה, מה זה להצחיק ועד כמה זה קשה. עד כמה חשוב להכניס את הפאנץ' בעיתוי הנכון ואיך מישהו בקהל יכול להרוס בדיחה טובה.
הפרקים בעונה החדשה של "קומיקאים במכוניות שותים קפה" לא אחידים ברמת העניין שלהם. רובם בינוניים על גבול המשע ממים, קצתם ממש טובים )אל תפספסו את אדי מרפי, ריקי ג'רוויס וג'יימי פוקס(. יש ציפייה מקומיקאים שמתארחים בתוכנית כזאת, שהם יהיו מצחיקים כל הזמן - וזה לא קורה עם כולם. ברגעים המ תים האלה סיינפלד מרגיש שהכדור אצלו ושהוא זה שצריך להרים את הסיטואציה, ואולי להוביל אותה לרגע מצחיק - וזה לא תמיד עובד. חלק מהשאלות שהוא שואל הן בנאליות להחריד )איך הת חלת את הקריירה שלך? מתי הפעם הראשונה שעלית על במה?(, בעיקר כשמדובר במרואיינים שהקהל כבר מכיר.
בתוך כל הראיונות האלה משולבים צילומים הקשורים במותג קפה איטלקי, שככל הנראה מימן חלק מהפרויקט הזה. מזיגות, טחינת קפה, יצירת ציורים בקצף, פולים נשפכים בהילוך איטי, ספלים, מכונות קפה ועוד ועוד צילומי קפה במינונים מוגזמים שפוגמים במוצר עצמו. בכלל, כל העניין של הקפה נתפר בצורה מאוד מלאכותית לצורך התוכן השיווקי, ואם מסירים אותו מהס דרה לא מרגישים בהבדל.
נשאלת השאלה בשביל מה סיינפלד היה צריך את זה. הרי הוא היה יכול להישאר בבית ולעשות את מה שהוא הכי אוהב לעשות - כלום. התשובה היא כי הוא פשוט יכול. הוא כבר סימן וי על פרויקטים גדולים, החל מהסדרה הנושאת את שמו ועד הופעות באולמות הכי נחשבים בכל העולם. הוא היה מעורב בפרויקטים קולנועיים, וגם הפורמט הזה שהוא חתום עליו הוליד הרבה חיקויים שמנסים להיות כמוהו. כנראה שבכל זאת הוא עושה משהו טוב. עכשיו נשאר לו לחדד את בחירת האורחים לעונה הבאה, כדי שיהיה קצת יותר מע ניין, אחרת זאת תהיה עוד סדרה על שום דבר, ואת זה כבר ראינו.