כללים למצביעים
הדמוקרטיה מצווה על אזרחיה לקבל עליהם כל תוצאה של בחי רות כלליות לבית הנבחרים. האזרחים חייבים לציית לחוקי השלטון הנבחר, גם אלה שלא בחרו בו. השיטה הדמוקרטית קובעת שרק בעלי זכות בחירה ישתתפו בבחירות, והמפלגה שתצליח לגייס רוב מבין הנבחרים - תשלוט. אין לאזרחים כל דרך להשפיע אלקטורלית לאחר ששולשלו הפתקים לקלפי, נספרו הקולות והוכרזו התוצאות. תפקיד הבוחרים בבחירות מסתיים בהצבעה לבדה.
במהלך מערכת הבחירות, מחוזרים האזרחים על ידי כל המפלגות המבקשות מהם בכל לשון של בקשה לתמוך בהן. לאחר הבחירות מסתיימת עונת החיזור, הנבחרים נפרדים מבוחריהם להלכה ול מעשה, אלה שבחרו ימין עלולים לקבל שמאל ולהפך, וכל ההב טחות המרגשות תלויות על בלי מה. יש משהו פגום בשיטה, ואין אנו יודעים לשים את האצבע על הפגימה הזו. אולי אין באמת שום כוח לבוחרים לקבוע משהו והם רק מנוצלים להצבעה.
הואיל ועלינו לקבל עלינו כל תוצאה שתתקבל, יש להביא תו בנה זו בחשבון לפני שאנחנו בוחרים פתק בקלפי. הצבעה למפל גה שמבטיחה לשקף את כל תפישת עולמנו אינה פעולה מושכ לת בהכרח. ייתכן שמפלגה זו לא תעבור את אחוז החסימה, ויכול להיות שלמען הישרדותה, היא תתנער מכל רעיונותיה ותתחבר לרעיונות מנוגדים. ההתחייבויות לבוחרים ננעלות במגירות עד הפעם הבאה, ומעכשיו פועל האגו של הנבחרים ונוצרים חיבורים שונים ומשונים ביניהם.
הכלל הראשון והמתחייב הוא לבחור במפלגה שיש לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה. רבע מיליון קולות הושלכו לפח בבחירות האחרונות; כמעט שמונה מנדטים, שיכלו לצייר תמונה אחרת. הכלל השני הוא לא להתפתות לאידיאולוגיות באספמיה המצויות בדרך כלל בשברי מפלגות קטנות שאין להן כל סיכוי להגשימן. לא מספיק להציע רעיונות נעלים והבנה למצוקות של קבוצות חלשות; צריך להוכיח שיש יכולת לבצע.
פתקי הבחירה מציעים לנבחרים כוח רב ומעמד גבוה בחברה שלנו. מה הנבחרים האלה יעשו למעננו בתמורה מספסלי האופו זיציה? יזעקו צעקות ביניים? צריך לזכור את הקדנציה הקודמת בוועדות ובמליאה; במה הועילו המפלגות הקטנות? מפלגה קטנה שאינה קשורה למפלגה גדולה, יכולת העשייה שלה מוגבלת עד לא קיימת. מכאן נובע הכלל השלישי והוא - אין מצביעים למפלגה שפסגת שאיפותיה היא נדנוד עד לעייפה מספסלי האופוזיציה.
הביטוי המכובס "אופוזיציה לוחמת" נועד להגן על קיומן של מפלגות שיש להן תמיכה זעירה בציבור; בדרך כלל ציבור הומוגני המתנגד למדיניות הממשלה. השאלה העיקרית היא אם יש הצד קה למפלגה כזו, שלא יכולה להיות לה שום השפעה אפקטיבית. מלחמותיהן של מפלגות כאלה העלו עד היום חרס, חוץ מלשמור על כסאות הח"כים.
הבוחרים היום צריכים לחשוב על היום שלמחרת הבחירות; עדיף לבחור במפלגה גדולה ובטוחה הקרובה להשקפת עולמו של הבוחר. שם יש סיכוי לראות הגשמה, גם אם חלקית, של הרעיונות הקרובים לליבו, ומכל מקום - הפתק לא יושלך לפח האשפה.