מ תבונת הספירלה
דווקא כשחנויות הספרים סגורות, מחבר רבי המכר אילן הייטנר מוציא ספר חדש ● והפעם: לקט פנינים מספריו הקודמים ומחייו ● בראיון הוא מספר איך הוא כותב ● ומגלה שהיהדות משדרגת את עולמו
אז פרץ עם "חוכמת הבייגלה", פרסם אילן הייטנר עוד חמישה רומנים קלים כנוצה, ובהם "האידיוט המושלם" ו ."7,250" לאחרונה הופיע ספרו החדש, "ָמְת ניַקה" )הוצאת מודן(, השונה ממה שכתב בעבר. מדובר באוסף ציטוטים ותובנות מספריו ומ חייו. אם תרצו – אילן הייטנר: המיטב.
"זו מילה שגדלתי איתה ברמת השרון ותמיד אהבתי" - הוא מסביר את השם "מתניקה" - "מס לנג מצומצם של אולי 30-20 אנשים. היא מגדירה את המצב ואומרת, 'עזוב אותך, שחרר, תתקדם'. נגיד, אם מישהו אומר: 'אני לא יודע מה לעשות, אני דואג', ואת אומרת לו: 'עזוב אותך, מתניקה, אל תדאג'. היתה לי עכשיו הזדמנות להשתמש בה בספר לא עלילתי, לא עם כובד ומשקל, מה שנקרא 'ספר מתנה'. לא ספר שחובה לקרוא ברצף. אפשר לשים אותו בשירותים, אני לא נעלב, או ליד המיטה, כל פעם לקרוא מעט, לחייך, לסגור, לחשוב קצת, ואז להמשיך. זו המטרה".
ומה היה המניע לכתיבת ספר כזה? "אצלי הכתיבה היא אמצעי. אני מעביר המון סדנאות לשינוי ולהתפתחות באמצעות כתיבה, וספר זה בעיניי אמצעי, לא מטרה. אני לא יודע ללמד כתיבה, אלא לעזור לבן אדם להתקרב לע צמו וככה לכתוב טוב יותר. אז יום אחד מנהלת הסדנאות שלי אמרה: 'אולי נעשה אוסף, לקט של הדברים הטובים שהיו לך, כי אנשים מעלים כל הזמן ציטוטים?' אין לי פייסבוק ואינסטגרם, אז היא הראתה לי שהמון אנשים מעלים ציטו טים מהספרים שלי או מצלמים דפים ומסמנים משפטים במרקר. אז אמרתי לה: 'יאללה, בואי'".
למרקר ולנקטר
הייטנר, כפי שעולה מכתיבתו וגם מהאיור על כריכת הספר, לא מתייחס לעבודתו הספרותית בכובד ראש גדול במיוחד. כצפוי, הוא מרבה לה תבדח ולצחוק. איך בחרת את החומרים? "הכלל הראשון שלי הוא לא לתפוס את עצמי כל כך ברצינות, זה לא שיושב פה המינגוויי שהולך להוציא ציטוטים מספריו. מה שעשיתי זה שנסעתי לכמה ימים להתבודד - עוד לפני שהבידוד היה באופנה! - וקראתי שוב את כל הספרים, בפעם הראשונה מאז יצאו. לפעמים הז דעזעתי, ראיתי גסויות, בוטוּת, חזרתיות, אבל היו גם דברים שאמרתי: 'בוא'נה, זה אני כתבתי, איזה גאון!' נעתי בין הקצוות, ואז מרקרתי את הקטעים שנגעו בי ושחשבתי שהם חכמים או מצחיקים או עם ערך, ואז העברתי הכל לגרפיקאי חבר שלי, שעשה עיצוב פנים לספר".
גילית דברים חדשים על עצמך? על הכתי בה שלך?
"גיליתי, בעיקר על עצמי, שבספרים האחרו נים זה כאילו האני היותר חדש, הע מוק יותר, הבוגר יותר, לא הילד הרווק הדביל והאנטי שיוצא נגד הכל, אלא מה שנקרא המבוגר האחראי. גיליתי שהרעיונות נשארו אותם רעיונות, מה ספרים הראשונים לאחרונים. אין לי רעיונות חדשים, הם פשוט נוקטרו - זוקקו לנקטר. תקפתי אותם מזוויות אחרות, עמוקות יותר. אדם שמתפתח ומתקדם בחיים זה כמו ספירלה, אתה בסך הכל עושה סיבוב ומגיע לאותו מקום, אבל מה, שני סנטימטר למעלה". ענף הספרים מושבת בימים אלה. שקלת לד חות את יציאת הספר לאור? "באתי לעשות. ברגע שהאדם מקפיא את הע שייה שלו, לא משנה למה, הוא חי עם כל האנרגיה של היצירה התקועה ולא יכול לייצר משהו חדש. ידעתי שיש אופציה לש מור את זה לאחרי הקורונה, שזה זמן זוועתי להוציא ספר וש 90 אחוזים מהמכירות ייפגעו כי זה ספר מתנה לפסח שהיה צריך להיות על מדפים, ולא רק לרכישה אונליין. אבל ידעתי שאם אחכה, אהיה תקוע עם זה אנר גטית, זה יהיה לי בתוך הלב והראש. אם יציאת הספר נקבעה למועד הזה, ככה יהיה. וזה ייצא לטובה". אז עכשיו אתה כבר פנוי לספר הבא? "אף פעם לא הייתי סופר שעובד על היצירה הבאה. אני מתקשה לראות את עצמי כסופר כזה. אני עושה המון סדנאות, אני נהנה מזה ומאוד עסוק. כששואלים אותי כמה זמן לקח לי לכתוב ספר, אני אומר: בדיוק מאז שיצא הספר הקודם. לרוב, שנה אחרי שיוצא ספר אני לא כותב כי הוצאתי הכל. אני חי, הולך, ממרקר רעיונות, שם מרקר על המחשבות ואחר כך שופך לדף. לאט לאט מתגבשת עלילה ואז אני מתיישב לכתוב. אני לא מחליט שעכשיו אני אכתוב ספר".
בייגלה של שבת
לטובת מי שלא זוכרים, הנה תקציר עלייתו של הייטנר בשמי הכתיבה: ב ,1998 לאחר דחיות מצד הוצאות ספרים, הוא הוציא בעצמו ובכספו ספר ביכורים שהיה לרב מכר עצמאי ולבסוף הופץ מסחרית בידי הוצאת מודן. הייטנר עדיין זוכר לו חסד נעורים: "'חוכמת הבייגלה' מאוד מזוהה איתי, למרות שעשיתי דרך ארוכה מאז, כי הוא מייצג את הרווק התל אביבי התוהה, המחפש. היום אני נשוי עם ארבעה ילדים, עדיין מחפש, אבל במקום מאוד אחר. בפרסומים שלי, מתחת לשם, כתוב בסוגריים 'חוכמת הבייגלה', כי אני מבין שזו הכניסה שלי לתודעה. התפתחתי מאז והס פרים אחרים, ורק היום אני מבין כמה הספר הזה היה בום. כשהוא יצא, לא ידעתי. היום צעירים בני 22 אומרים לי, 'זה הספר הראשון שקראתי בחיים, ואתה הסיבה שהתחלתי לכתוב'. נשבע לך, אני לא מפסיק לשמוע את זה, אז אני מבין שהיה לזה תפקיד. צריך מרחק של זמן לראות ולהבין. רק היום אני רואה".
ההתקרבות שלך לדת קשורה לראייה הח דשה הזאת?
"אני לא יודע מה זה אורח חיים דתי, כי יש מיליון רמות של זה, אבל אני בהחלט לוקח כלים נפלאים ומתוקים מהעולם היהודי ומכניס הביתה, ואם לא זה, אני ואשתי כבר מזמן היינו נפרדים. אנחנו שומרים שבת, בית כנסת, כשרות. יש כל מיני רמות, אבל היום אנחנו לוקחים המון דברים מהעולם הזה, המון בתחום הזוגיות וחינוך הילדים. זו לא היהדות שנוטים לשנוא ולכעוס עליה, אלא העומק של הדברים. אני מורה ליוגה, התחלתי מעולם היוגה את הדרך הרוחנית שלי, וכשהג עתי לזוגיות היוגה לא נתנה לי כלים להתפתח. אז לקחנו כלים נהדרים כמו השבת, שהיא כלי לשמור על המשפחה. זה שומר עלינו ועושה לנו את החיים מתוקים וטובים".
"ידעתי שיש אופציה לשמור את הספר לאחרי הקורונה וש 90 אחוזים מהמכירות ייפגעו. אבל גם ידעתי שאם אחכה, אהיה תקוע אנרגטית"
"מנהלת הסדנאות שלי הציעה לעשות אוסף. היא הראתה לי שהמון אנשים מעלים ציטוטים מספריי ומסמנים משפטים. אז אמרתי: 'יאללה, בואי'"