האביב שלאחר הקורונה
לעומת איראן וטורקיה, שבהן מספר המתים מנגיף הקו רונה נאמד באלפים ומספר החולים נע כבר סביב ה 100 אלף, במרבית מדינות ערב המספרים זניחים ביחס לגודל האוכלוסייה, וקצב התפשטות המגיפה נמוך באופן מעורר חשד. השטן כידוע מצוי בפרטים - או בהיעדרם. מתברר שבעולם הערבי יש מי שמבקש לראות בעודף ידע משום ביטוי לחולשה, ואילו בהיעדרם של נתונים מדויקים, דווקא מקור של כוח ועוצמה. אחרי הכל, באין שירותי בריאות מתקדמים, כמות הבדיקות מצומצמת, לא מתגלים חולים ואי אפשר לקשר מקרי מוות למחלה.
לצד זאת יש לזכור שבדומה למדינות עולם שלישי אח רות, מדינות ערב מתאפיינות באוכלוסייה צעירה, וזאת בשל שיעורי ריבוי טבעי גבוהים ותוחלת חיים נמוכה. כך, למשל, בישראל שיעורה של האוכלוסייה המבוגרת מעל לגיל 60 הוא כ 16 אחוזים, ואילו באיטליה עומד השיעור על קרוב ל 30 אחוזים. לעומת זאת, בירדן, בסוריה או בעיראק שיעור זה עומד על פחות מחמישה אחוזים, שעה שמרבית האוכלוסייה מתחת לגיל .30
אבל מוקדם מדי מכדי לשמוח שמחת עניים. מעקב אחר התפשטות המחלה ברחבי העולם מלמד כי, גם אם באיחור, הנגיף יגיע לעולם הערבי. משמעותית יותר היא העובדה שאתגר הקורונה אינו נעוץ רק בהתמודדות בריאותית, אלא גם ובעיקר בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות ואף החברתיות והפוליטיות של משבר הקורונה, ואלו עתידות להכות דווקא באזורים העניים והנחשלים ביותר בעולם, שבהם אין תשתית כלכלית מתקדמת וכוח אדם מקצועי ומיומן שיאפשרו להתאושש במהירות מהמשבר.
בעולם הערבי ומחוצה לו יש כבר מי שמנבאים כי ברגע שיתבררו ההשלכות האמיתיות של משבר הקורונה, עשוי לפרוץ אביב ערבי חדש וסוער מקודמו
בעיית האמינות של נתוני התפשטות הקורונה בעולם הערבי נעוצה לא רק בהיעדרה של מערכת בריאות מת קדמת, אלא גם במאמצים שמשקיעים חלק מן המשטרים הערביים למנוע הפצת מידע על התפשטות המחלה, מתוך חשש שנתוני אמת עלולים לעורר ביקורת ציבורית נרחבת נגדם ולערער את יציבותם.
אלא שהעולם הפך זה מזמן לכפר גלובלי אחד, ומשמעות הדבר היא לא רק התפשטות גלובלית של הנגיף, אלא גם הפצה של מידע ונתונים מבלי שלמשטר יש יכולת לשלוט בהם או לחסום אותם, כפי שמלמד המקרה של סין וכמו בן המקרה האיראני. וכך, את האמת שהמשטרים הערביים מנסים להסתיר, מגלים גולשי הרשתות החברתיות, שהם הדופק הפועם של העולם הערבי כפי שהוא באמת.
בתגובות הגולשים גואה הביקורת על אוזלת ידם של השלטונות ועל הפיגור והנחשלות של מערכות הבריאות, ומובע חוסר אמון בנתונים הרשמיים שמפרסמים השלטו נות ובדיווחים על פעילותם למנוע את התפשטות המגיפה.
אין פלא כי בעולם הערבי ומחוצה לו יש כבר מי שמ נבאים, על בסיס השיח הגועש ברשתות החברתיות, כי בתום המגיפה, כשיתחילו להתברר ההשלכות הכלכליות של המשבר - עשוי לפרוץ אביב ערבי מחודש, סוער לא פחות מקודמו. גל מחאה חדש שיופנה נגד המשטרים הע רביים בשל אוזלת היד שהם מגלים בבעיותיו של האזרח הפשוט. כך בעולם הערבי, כך באיראן שבה גואה הביקורת נגד המשטר המנסה להסתיר את המידע האמיתי על נזקי המגיפה, וכך אפילו בטורקיה, שם יש המאשימים את ארדואן בזחיחות דעת שהביאה להתפשטות הנגיף. אין פלא שיש משטרים ערביים שהיו מעדיפים שנתיניהם יוסיפו בשלב זה להסתגר בבתים, ולא ייצאו לרחובות להפגין ולמחות נגדם.