צה"ל צריך להיערך לתרחיש המחמיר

היום לפני עשור בדיוק, ב 31 במאי ,2010 השתלטה יש ראל על ה"מאווי מרמרה" ועל הספינות הנוספות במשט שניסה "לשבור את המצור" על רצועת עזה.

ברמה הטקטית המבצע הצבאי הצליח, אך במבט רחב יותר, אם המטרה הישראלית היתה לבלום את המשט ולהכיל את האירוע, מדובר היה בכישלון חרוץ, שהשלכותיו ניכרות עד עצם היום הזה, ויש שיאמרו שאותו משט אף הטביע את יחסי ישראל טורקיה.

גם בפרספקטיבה לאחור אין מקום לטענות כלפי לוחמי השייטת שנשלחו לספינה בנחיתות מספרית, עם מודיעין לקוי ומתוך תחושה שעל הסיפון מחכים להם פעילי שלום. עם נחיתתם חלקם ניצבו בפני לינץ', ולא עמדה בפניהם ברירה אלא פתיחה באש חיה. תוצאת האירוע היתה, כאמור, קשה מאוד: שלושה לוחמים פצועים קשה, לוחמים שנחטפו לבטן האונייה, תמונות איומות של לוחם מושלך על ידי המון זועם מהסיפון. היתה זו גם פגיעה קשה בהרתעה הישראלית, וכמובן בגאווה הלאומית. לצה"ל היה אז כל הזמן שבעולם להיערך למשט, לצלם אותו ולהפעיל בו אמצעי שיבוש. אך בדיעבד, הצבא לא היה מוכן למה שאירע. היה זה כישלון גדול של המודיעין, אך גם של מי שאישר את הפעולה, ובהם שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקד חיל הים דאז. אי אפשר לתלות את האשמה להידרדרות היחסים בין ישראל לטורקיה רק במשט המרמרה, שכן כבר לפני ההשתלטות על האונייה החלו היחסים בין המדינות לחרוק. עם זאת, אין ספק שהאירוע הדרמטי היה הקש ששבר את גב הגמל והביא את היחסים בין ישראל לטורקיה למשבר עמוק, שסופו לא נראה עד עצם היום הזה.

היחסים נותרו עכורים חרף התנצלותו במארס 2013 של רה"מ בנימין נתניהו בפני נשיא טורקיה על "משגים שאולי נעשו" במהלך הניסיון לעצור את המשט לעזה, ולמרות החתימה על הסכם נורמליזציה ביוני .2016 גם לאחר עשור תקרית המרמרה היתה ונשארה נושא מרכזי להתקפות נגד ישראל בדעת הקהל הטורקית, ועד היום טורקיה היא המדינה העיקרית שמעכבת שליחת ספינת טילים ישראלית לכוח נאט"ו הנמצא באגן המזרחי של הים התיכון. חצי הכוס המלאה מבחינת ישראל היא שבעקבות התקרית התהדק שיתוף הפעולה עם קפריסין ועם יוון.

נדמה שחיל הים הפיק את הלקחים הנדרשים מאז אותו אירוע, ובכמה המשטים הבודדים שניסו מאז "לפרוץ את המצור" לעזה, ההכנות היו קפדניות יותר, המודיעין היה טוב יותר והכוחות קיבלו תדרוך מפורט ומעודכן. אפשר רק לקוות שלקחי המרמרה באופן הרחב לא יישכחו, ושצה"ל יידע להיערך בצורה מעמיקה וטובה יותר גם לאירועים שנראים על פניהם לא מורכבים.

בפרספקטיבה לאחור אין מקום לטענות כלפי הלוחמים שנשלחו בנחיתות מספרית, עם מודיעין לקוי, ומתוך תחושה שעל הסיפון מחכים להם פעילי שלום. עם נחיתתם חלקם ניצבו בפני לינץ'