השכנות הטובה יוצאת לאור

כשהקורונה משתוללת בעולם, כשמיתון כבד עומד בפתח וכשרחובות ארה"ב בוערים, חד שות טובות נדחקות באופן טבעי אחורה. אבל, כאן באזורנו, זירה שמספקת בדרך כלל דם, אש ותמרות עשן, קרו כמה דברים חיוביים לאחרונה.

מטוס מאיחוד האמירויות הגיע לישראל בטיסה ישירה ונחת בגלוי בנתב"ג. הנסיכות ושכנותיה, כפי שדווח אתמול באל ערבייה, מעניקות חופש פעילות גובר לקהילה היהודית הצומחת, ואף מא פשרת לספר זאת לכל העולם.

ישראל מחזקת קשרים גם עם מדינות מוסל מיות ממערב לה, כפי שבא לידי ביטוי בשיחות הטלפון של מנהיגי צ'אד וסודן - עד לא מזמן מדינת אויב - עם רה"מ נתניהו, בשבוע שעבר. כעת, כפי שעולה מהדיווח בעמודים אלה, ישראל מהדקת עוד את קשריה עם סעודיה וירדן, על חשבון הגורמים הבעייתיים באזור, קרי טורקיה והפלשתינים, ולמרות שהכותרות מספרות אחרת.

מי שעוקב אחר הנעשה באזורנו, לא מופתע מההתפתחויות הללו.

מאז שנכנס דונלד טראמפ לבית הלבן, ובפרט מאז הנאום שלו בסעודיה אודות אחריות מדינות האזור להילחם בטרור ובקיצוניות, הקשרים בין ישראל למדינות ערב הולכים ומתחזקים.

תחת חסותה של מעצמת העל היחידה בעולם, השכנות הטובה מתחילה לצאת לאור הזרקורים. ומגמה זו נמשכת, גם מאז הוצגה בתחילת 2020 בבית הלבן עסקת המאה.

תעשיית השלום הישנה עיקמה את האף לנו כח תוכנית טראמפ, ואולם בשטח, בוודאי במי שור האזורי, היציבות נשמרת, הקשרים מתהדקים,

מי שמכיר לאשורם את תוכני השיחות הפנים ערביות בעניין הפלשתיני, יודע שלמנהיגי ערב נמאס מזמן מהסרבנות והבזבזנות של אבו מאזן ואנשיו. אותם מנהיגים רוצים לדאוג לעתיד ארצותיהם, ומצפים מהפלשתינים לנהוג באותה הדרך

וסימנים של אופטימיות נראים באופק. אכן, מעת לעת מנהיגים באזור משלמים את מס השפתיים ומשחררים הצהרות נרגזות בנוגע לתוכנית הש לום. ואולם, כפי שמראות ההתפתחויות בשטח, זו הוצאת קיטור.

מי שמכיר לאשורם את תוכני השיחות הפנים ערביות בעניין הפלשתיני, יודע שלמנהיגי ערב נמאס מזמן מהסרבנות והבזבזנות של אבו מאזן ואנשיו. אותם מנהיגים רוצים לדאוג לעתיד אר צותיהם ולשלטונם, ומצפים מהפלשתינים לנהוג באותה הדרך. לכן, הם בירכו על תוכנית טראמפ עם הצגתה, ונותרו איתנים בתמיכתם בה עד היום.

כך גם העם בישראל. אף שחלק מהמנהיגים הישראלים חושבים להיבנות פוליטית מהתנגדות לתוכנית טראמפ, הרוב המכריע בעם, בכלל זאת באגף הימני, תומך בה.

הרוב הדומם, גם בישראל וגם אצל שכנותיה, מבין ש"חזון השלום והשגשוג", הוא המסלול המ ציאותי היחיד לשפר את המצב ממערב לירדן. אולי השלום המלא עוד רחוק, אך אין דרך טובה יותר להגיע אליו.