מתווה כץ אושר: קיצוץ רוחבי של 1.5% בכל משרדי הממשלה
בכסף שנחסך יוקמו 11 משרדי ממשלה חדשים ● עימות בין כץ לפרץ, שהתנגד לפיצוי בעבור החזרת עובדים והציע מענקים לכלל המעסיקים ● איך סותמים את "בור" 100 מיליארד השקלים שהותירה הקורונה? לא מהעלאת מסים
כדי לממן הקמת 11 משרדי ממשלה חדשים, משרד רה"מ החלופי ולשכת השר במשרד הביט חון, אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי בשיעור של 1.5% בתקנים, בשיא כוח האדם וחודשי עבודה בכל משרדי הממשלה.
הקיצוץ האמור לא פסח על מש רדי הביטחון, החוץ, הרווחה, החינוך, הבריאות, שירות התעסוקה והביטוח הלאומי.
מדובר גם בהעברת 340 תקנים לטובת עובדים ונושאי משרות אמון בלשכות השרים ומנכ"לים, בע לות שנתית של 108 מיליון שקלים. השכר הממוצע לתקנים האמורים נאמד ב 24,500 שקלים לחודש לעובד. הת קציבים שאושרו ל 11 המשרדים הח דשים עדיין אינם כוללים את הוצאות השכר של שרים ומנכ"לים, הוצאות תפעול הלשכות וההוצאות הנדרשות לרכישת רכבי שרד צמודים, וכן את עלות בניית הלשכות החדשות. מנכ"ל משרד רה"מ החליפי יהיה במעמד ובת נאים של מנכ"ל משרד רה"מ. בהמשך, סך התקציבים שיועמדו לטובת המש רדים החדשים יהיו בתיאום ובהסכמה עם אגף התקציבים והשרים.
כמו כן, הממשלה אישרה אתמול את תוכנית הסיוע למעסיקים, שב מסגרתה יוענקו 7,500 שקלים לכל עובד שיוחזר לעבודה החל מהיום, 3,500 שקלים לעובדים שהוחזרו ב 1 במאי, ומי שכלל לא הוציאו עובדיהם לחל"ת לא יפוצו. פרץ הציע להעניק לכלל בעלי העסקים 7,500 שקלים - ללא הבחנה בנוגע למועד שבו הוציאו עובדיהם לחל"ת, אם בכלל. שר הכ לכלה תקף את מקבילו באוצר כי הוא "מתעלם מהחלטת ועדת השרים בנוגע לסיוע למעסיקים", וכי המתווה של כץ "לוקה בחסר".
בהחלטה אתמול נקבע כי בין שרי האוצר והכלכלה יתקיים דיון בנוגע לפיצוי של עד מיליארד שקלים לבעלי עסקים שלא הוציאו עובדיהם לחל"ת אך הכנסתם נפגעה לפחות ברבע במה לך חודש אפריל. בכל מקרה, תוכנית שר האוצר אושרה למרות התנגדות שר הכלכלה.
למי קראתם "משרתי ציבור"?
נהוג לחשוב שמי שמשרת אותנו מרוויח פחות מאיתנו. ובכן, הצחקתם אותנו. במבחן ההכנסות של הלמ"ס, תג הכניסה לעשירון החמישי הוא כ 8,000 שקלים ברוטו ואתם יכולים להחזיק בו עד שתעברו את ההכנסה החודשית ברוטו של 9,500 שקלים - אז תוכ לו להשתייך לעשירון השישי. אלא ששכרם הממוצע של עובדי המשר דים הממשלתיים כבר מזמן עלה על 17,000 שקלים, מה שמקנה להם את ההשתייכות המכובדת הרבה יותר - עשירון .9 רבים מהם כמובן עברו את ההכנסה של 21,600 שקלים ברוטו, ולכן הם נחשבים לחברי מועדון הע שירון העליון. בנתוני החודשים הבאים הנתונים האלה אמורים להיראות הרבה יותר רע - אנחנו מרוויחים פחות בממוצע. אבל לא "משרתי הציבור", להם לא ייגרע שקל מהחשבון.
בדיוני התקציב עכשיו ברור שצ ריך למצוא מקורות תקציביים ל 100 מיליארד שקלים חסרים. המקור הזמין ביותר הוא כמובן הלוואות. ישראל כבר יצאה לשתי הנפקות אג"ח מוצלחות בעולם שהביאו לקופה כ 20 מיליארד דולר זמינים. אפשר להלוות עוד, כי כולם כבר יודעים שיחס החוב תוצר של ישראל ערב המשבר היה נמוך יח סית. אז למה שהילדים שלנו לא יממנו לנו חלק מהחובות? אבל זה לא כל כך
בריא לנו. זה עלול לייקר את ההלוואות הבאות ולחסל לנו את הרזרבה שכנראה עוד נצטרך. הרי האויבים האורבים לנו עוד לא הרימו דגל לבן. גם הקורונה עדיין לא הוכנעה. אז מאין יבוא עזרנו?
איפה הכסף?
לפקידי האוצר יש כמה תשובות אינ סטנט שישמחו לספק לשר. בא לך 6.7 מיליארד שקלים? או אולי 20 מיליארד )קצת יותר(? חתימה אחת קטנה והמע"מ מזנק לשיעור עגלגל שקל הרבה יותר לחשב - 20% וזהו - חמישית מהבעיה כבר נפתרת. לפני החתימה השר יצט רך לצמצם את מצפונו מעט; להתעלם מהעובדה שישראל היא בין המדינות המכבידות ביותר בעולם בתחום. הוא יצטרך להתעלם מכך שכבר כעת יותר משליש מהכנסות המדינה מגיע מאותו מס לא פרוגרסיבי בעליל המושת על השכבות החלשות באופן לא הוגן, ונוגס מהן מס על מוצרי המזון הבסיסיים שהם רוכשים, על חשבונות החשמל והמים, על התחבורה, הלבוש... הכל. צמצום פערים? זו בטח לא הדרך. נהפוך הוא.
אז מה כן, ישאל השר ישראל כץ, שכבר בצעדיו הראשונים הוכיח שהוא בעד שוק, בעד תחרות, בעד צמיחה... אולי נעלה את מס ההכנסה? הרי העשי רים יישארו עשירים גם אם נוסיף להם כמה אחוזים למס השולי. ובכן, כמה עשירים יש לנו? את רוב רובם של המ סים הישרים משלמים לא יותר מ 30% מהעובדים. תקראו להם עשירים, אם נדמה לכם שמי שמרוויח 22,000 שקלים ברוטו הוא עשיר. אז נלך על מי שמ רוויח מעל 50,000 שקלים ברוטו? כדי להשיג סכום משמעותי מהעלאה שכזו צריך להגיע למס שולי מטורף, כפי שה ציעו בצרפת לא מזמן - .75% שום שופט בארץ לא יסכים לחוסר צדק שכזה. אז אולי מס על הדלק? יש לכאורה הצ דקה בדרישה שייסעו פחות בפקקים הנוראים בכבישים... אז מה? נעלה את המסים מעל 65% ממחיר הדלק כיום )בלו ומע"מ(? אלא שגם הסעיף הזה די מוצה עד תום והציב את המס על הדלק בישראל ברמה של 40% יותר מהמקו בל במדינות ה ,OECD יותר מ 30% מהאיחוד האירופי ו 80% יותר מארה"ב.
אז שמא מס חברות? המס הזה מכ ניס כיום כ 35 מיליארד שקלים לקופה, אבל הניסיון מראה שכשמעלים אותו התוצאה עלולה להיות הפוכה לגמרי - חברות נוטות למצוא להן מדינות ידי דותיות יותר לעשות בהן עסקים. אפשר כמובן להתעלם מהמציאות ובכל זאת להעלות מסים אבל מהלכים כאלה יעשו רע מאוד לכלכלה. בסופו של דבר, אם הוצאתם הרבה יותר כסף מכפי שאתם מכניסים, כל יועץ מתחיל יורה לכם על המובן מאליו - לקצץ הוצאות!
נכון, קשה מאוד לקצץ משכורות בשכר הציבורי. החלופה היא לצמצם את השירות הציבורי. לבחון הסדרים פנסיוניים. להפריט שירותים ציבוריים כדי לשלוט בהוצאות. לבחון הסדרים של אנשי קבע, את מצבת אנשי הקבע, פקידים במשרד החינוך. אלו התקציבים הגדולים. להניע מיזמים של תשתיות - כן, זו לא הוצאה. לתת רישיונות להקים תשתיות זה מכניס כסף - לא מוציא. רק כך נוכל להוציא את המיטב מהמ שבר ולהפוך אותו להזדמנות. הציבור לא יוכל להיות הכתובת לקופה הריקה.