מערב פרוע: הפשע המאורגן תפס טרמפ על המחאה

לוס אנג'לס | דודי כספי

השבוע הזה היה אמור להיראות אחרת לחלוטין. אחרי 11 שבועות תחת סגר הקורונה, ביום שישי ניתן אור ירוק לבעלי העסקים הפרטיים בלוס אנג'לס להיפתח בהדרגה.

אלא שבמקום לפתוח את דלתות החנויות ולהתחיל בשיקום, את השעות הקטנות של הלילה שקדם ליום ראשון בבוקר העבירו בעלי העסקים בהצבת פלטות עץ ומחסומים על הוויטרינות ובכניסות, חוששים מאימת הבוזזים.

כוחות המשטרה מסרו כי 80 אחוזים מההפגנות עוברות בשלום. שאר 20 האחוזים הם אלו שתופסים טרמפ על התגודדויות הענק ויוצאים לפשוע. בצהרי שבת עוד נראה שהעניין בשליטה, והעירייה הודיעה כי תטפל נקודתית במקרי הביזה בדאונטאון והטילה עוצר על האזור הזה בלבד. אלא שאז הכל התהפך. לפנות ערב יצאתי לסיבוב בשכונת מגוריי בלב העיר, והמתח היה באוויר. מכוניות דוהרות עם צפירות וצעקות בגנות המשטרה, ניידות ממהרות בכיוונים שונים וחנויות שסוגרות לפתע את שעריהן. העוצר הורחב לכל העיר והאזרחים נקראו שלא לצאת מבתיהם. האלימות גברה, הביזות התעצמו, ניידות משטרה ובתי עסקים הועלו באש.

בראש מהדהד הזיכרון ההיסטורי של המהומות בעיר לפני 28 שנים בעקבות זיכוי ארבעת השוטרים שהואשמו בהכאת רודני קינג, עד שכמעט גרמו למותו. אז זו היתה מלחמת גזע, השחורים שחררו את זעמם. הפעם זהו פשע מאורגן בחסות המחאה.

מהר מאוד הם עברו מהדאונטאון לווסט הוליווד, לרובע פיירפקס שבו חנויות רבות של יהודים וישראלים, שהתבררו כיעד אטרקטיבי עבור הבוזזים. הם החלו לפרוץ לחנויות יוקרה ברודיאו דרייב בבוורלי הילס, וכוחות המשטרה נלחמו בהם בגז מדמיע וברובי כדורי גומי. אבל הביזה לא פסקה.

אחרי 500 מעצרים ביממה הראשונה, אתמול הוכרז עוצר מלא על כל המחוז, והפחד הולך וגובר.

הוליווד הנוצצת הפכה למערב הפרוע. האלימות ברחובות היא הסרט האמיתי. ברוב שעות היום את הצפייה בטלוויזיה מלווה הפסקול מבחוץ של סירנות משטרה, מכבי אש ומסוקים. סרט רע.