מבולגן, דחוס ולא קוהרנטי

,"Chromatica" ליידי גאגא

קשה להגיד שהשנה הנוכחית של ליידי גאגא זהה לקודמת. בקודמת עשתה כוכבת הפופ הסבה לעולם הקולנוע עם הדרמה המוזיקלית "כוכב נולד", והפכה לזמרת הראשונה בהיסטוריה שזכתה בשנה אחת בפרסי האוסקר, הגראמי, הבאפטה וגלובוס הזהב.

אבל כמו יתר העולם, אפילו מעצמתעל כמו גאגא לא יכלה להתחמק מקללת ,2020 במיוחד בכל הנוגע ,"Chromatica"ל אלבומה החדש שיצא בסוף השבוע האחרון. במקור תוכנן האלבום לצאת בתחילת אפריל, אבל יציאתו נדחתה עקב משבר הקורונה. משנדמה היה לרגע שזה חלף, מיהרה הליידי לשחרר את האלבום והתכוונה להשיקו במסיבת האזנה חגיגית. אלא שאז פרצו המהומות בארה"ב בעקבות רציחתו של ג'ורג' פלויד, שהביאו לביטולו של האירוע. להגיד שתנאי היציאה של אלבומה השישי היו מאתגרים יהיה אנדרסטייטמנט, אבל לא בטוח שזה המכשול העיקרי של "כרומטיקה". במילים אחרות, לא הקורונה הופכת את האלבום לחוויית האזנה בלתי נסבלת, אלא החומרים שמרכיבים אותו.

הייתם מצפים מאלבום שכולל שיתופי פעולה עם אריאנה גרנדה ואלטון ג'ון לייצר קלאסיקות פופ על־זמניות. הייתם מצפים מיצירה שחתומים עליה מפיקים כמו סקרילקס, אקסוול, בלאד פופ ועוד שבעה(!) אחרים, שתשלב את הטוב והנכון של התקופה. ובעיקר הייתם מצפים מגאגא שתדע בשלב זה של הקריירה שלה לייצר באלבום שלה נרטיב שלא יסתכם ב"גם כשאתה בבאסה אתה יכול לרקוד בסבבה".

השיר ,"Rain on Me" למשל, לא נשמע כמו התוצר שדמיינתם כשחשבתם על שיתוף פעולה בין שתי ענקיות כמו גאגא וגרנדה. השיר Sine from" "Above (ללא )G הוא זוועתון פופ מחריד עם או בלי אלטון ג'ון שמתארח בו לרגע, וכל יתר האלבום נשמע כמו אורגיית מפיקים שהשתבשה לחלוטין.

הרצון לחלוש על ז'אנרים כמו יורודאנס, ,EDM דיסקו, האוס, Fאנק, טראנס וניו ווייב הופך את האלבום הקצבי והמקפיץ הזה למבולגן ועמוס מדי בסגנונות ובסאונדים שונים. אפשר לקרוא לו דחוס, אנדרלמוסי או לא קוהרנטי. אבל באנגלית המילה המדויקת ביותר לבלאגן המוזיקלי הזה היא, ובכן, גאגא. הרבה יותר מדי גאגא.